איי גלפאגוס איי גלפאגוס, אקואדור. | |||
הארכיפלג של גלפאגוס נמצא במזרח האוקיינוס השקט, על קו המשווה. הארכיפלג כולל 13 איים מרכזיים, 6 איים קטנים וכן 107 סלעים מבודדים ואיונים, רובם חסרי שם רשמי. שטח האיים נע בין מאות מטרים רבועים (שטח האי "פלאזה" הוא 130 מ"ר) לאלפי קמ"ר (שטחו של "איזבלה", הגדול מבין איי הארכיפלג, הוא 4274 קמ"ר). האיים מכסים 5,000 קמ"ר של אוקיינוס. המקום הגבוה ביותר באיים (1,707 מטר) הוא הר הגעש וולף שבאי איזבלה-קבוצת האיים מאופיינת בפעילות וולקנית שהיא מקור האיים עצמם. חמישה מהאיים מיושבים, עם אוכלוסייה כוללת של עשרים אלף איש שהולכת וגדלה עם השנים. האיום הגדול ביותר לגלפאגוס הוא הגידול באוכלוסייתה ותופעות הלוואי של גידול האוכלוסין. הארכיפלג מהווה מקום מפגש של ארבעה זרמי מים חמים וקרים המאפשרים את קיומם של מיני בעלי חיים שונים והיצור החשוב מביניהם-הפלנקטון. חלק מן המינים ייחודיים לקבוצת איים זו וחלקם הגיעו אליה ממקום גידולם המובהק (ביניהם פינגווינים ואריות ים). מקור השם מקור המילה Galapagos בשפה הספרדית. שריונם של צבי הענק החיים באי מזכיר בצורתו אוכף (בספרדית: galápago), ועל כן קראו ראשוני המתיישבים לארכיפלג Galápagos. היסטוריה איי גלפאגוס התגלו על ידי פרי תומאס דה ברלנגה (Fray Tomás de Berlanga) בשנת 1535. האיים היו בלתי מיושבים, אף שתור היירדאל דיווח בשנת 1950 כי מצא באיים חרסים שמקורם באמריקה הדרומית, עובדה המעידה על יישובם הזמני של האיים בידי ילידי אמריקה הדרומית, תאוריה שעדיין אין עליה הסכמה. אקוודור סיפחה את האיים ב-12 בפברואר 1832. ב-1833 הגיע לאיים צ'ארלס דרווין, אבי תורת האבולוציה שהיה אז בן 24, במסגרת משלחת סיור מדעי שיצאה למסע לדרום אמריקה בספינת הצי המלכותי "ביגל". ב-2006 מתה בגן חיות אוסטרלי צבת הענק "הארייט", בגיל 175. ככל הנראה היא הובאה על ידי דרווין מהאיים. כלכלה הכלכלה באזור מבוססת על חקלאות ועל דיג, ובעיקר על תיירות. יש כ-90 כלי שיט מורשים המאפשרים לינה על הסיפון, ברמות שונות של נוחות. רובם משמשים בעיקר לטיולי איים, ורק מקצתם מספקים שירותים לצוללים מקצועיים. ישנם גם מספר מקומות לינה על היבשה, רובם בסנטה קרוז. איי גלפאגוס תומכים בתעשיית תיירות מתפתחת, הכוללת כ-40,000 תיירים בשנה. מתוכם, נתח התיירים הצוללים הולך וגדל. איי גלפאגוס הם הגשמת משאלתם של אלו החושקים לבקר בארצות פרא וביופי שלא נפגע בידי האדם. בדומה להרי שולחן, גם איי הגלפאגוס הם מערכת אקולוגית מבודדת בנוף הררי וקשה, שהגביל את מגוון היצורים במקום אולם גם איפשר את הימצאותם של בעלי חיים אנדמיים. אחת החוויות בגלפאגוס היא היכולת להתקרב ליצורים ולבעלי חיים מבלי שאלה יחששו. חביבותן של חיות גלפאגוס נובעת בעיקר מפני שאף טורף גדול לא סיכן אותן מעולם. חיי הבר במקום באיים חיים צבי הענק שעליהם נכתב בספר "מובי דיק". בסביבות האי חיים גם אריות ים, ואחת החוויות התיירותיות באיים היא שחייה עם להקת אריות ים. 97 אחוז מהשטחים ובעלי החיים באיים נמצאים בגן לאומי, שבו חל איסור חמור להאכיל את בעלי החיים או לגעת בהם. אונסק"ו הכריזה על האיים כאתר מורשת עולמית בשנת 1978, הכרזה שהורחבה בשנת 2001 וכוללת גם את השמורה הימית. | |||
|
הטקסט נערך ע"י מערכת Todos.co.il ומוגש בכפוף ל־GNU Free Documentation License, בשיתוף וויקיפדיה. הערך כולל תוכן מהדף http://he.wikipedia.org/wiki/איי גלפאגוס. |  | ||