שינקן | |||
אך לרוב הוא משומר בדרך כלשהי. מוגש לרוב פרוס וקר. משמש בין השאר כמילוי לכריכים. ניתן לשמר שינקן על ידי שימור יבש או שימור לח. שינקן בשימור יבש שופשף בתערובת המכילה מלח וחומרים נוספים (בדרך כלל סודיום ניטראט וסודיום ניטריט). בארצות הברית משתמשים לעתים גם בסוכר. לאחר מכן הבשר מיובש ומיושן. שינקן בשימור לח נכבש בתמיסת מלח, באמצעות השרייתו בה או הזרקת התמיסה. ההפרדה בין השיטות אינה חד-משמעית כיוון שישנן שיטות המתחילות בשימור לח וממשיכות ביישון יבש. בארצות הברית רוב השינקן בשימור לח המצוי בסופרמרקטים הוא גרסת "האם עירוני" - תמיסת המלח מוזרקת לבשר לשימור מהיר המתאים לשיווק נרחב. השיטה המסורתית כוללת השריית הבשר בתמיסת המלח לתקופה מסוימת ולאחריה בדרך כלל עישון קל. בשיטה זו מייצרים את "האם וילשייר" האנגלי ואת "ז'מבון דה פארי" הצרפתי. גרסאות שינקן בשימור יבש כוללות את ה"פרושוטו קרודו" האיטלקי ואת ה"חמון סרנו" ו"חמון איבריקו" הספרדיים. בארצות הברית קיים "האם כפרי" שעשוי להיות מעושן או ללא עישון. באנגליה - "יורק האם". בגרמניה, "שינקן וסטפאלי" מעושן לרוב על גבי ערער. בבלגיה קיים "ז'מבון ארדנה" מעושן, בסין - "ז'ינחואה", ובבולגריה - "אלנסקי בט". שינקן מעובד גם למוצרים נוספים כגון קציץ בשר משומר (המכונה ספאם או לוף). שינקן אפוי הוא מאכל מסורתי בחג הפסחא. | |||
|
הטקסט נערך ע"י מערכת Todos.co.il ומוגש בכפוף ל־GNU Free Documentation License, בשיתוף וויקיפדיה. הערך כולל תוכן מהדף http://he.wikipedia.org/wiki/שינקן. |  | ||