אסאי | |||
| אתרים המפנים לערך זה: החוף השני Segunda Praia, הקרנבל בסלבדור Carnaval, חוף קופקבנה Copacabana, פארק באריגווי Parque Barigui | |||
ובעל חשיבות מרובה בכלכלה ובתזונה של תושבי האזור. מבנה לדקל האסאי יש לרוב מספר גזעים היוצאים מנקודה אחת. עובי הגזע הוא 5 עד 10 ס"מ. האסאי צומח עד לגובה של כ-25 מטר עצים שמגיעים לגובע זה קורסים ברוח. הכפות באורך של 80 ס"מ עד מטר אחד. הכפות מפורצות להרבה עלעלים ברוחב של כסנטימטר, המכופפים כלפי מטה. על כל גזע ניתן למצוא עד 3-8 אשכולות פרי. על אותו עץ ניתן למצוא אשכולות בזמן הפריחה ואשכולות עם פרות בשלים. הפרי כדורי, בקוטר של כסנטימטר אחד, בצבע ירוק כאשר הוא בוסר, ומחליף את צבעו לסגול כהה כשהוא מבשיל. האסאי נותן פרי כל השנה, אבל עיקר התנובה היא בחודשי הקיץ (מאי עד אוקטובר). תפוצה תפוצת דגל זה היא באזור הצמחייה האמזונית (Mata amazonica), בעיקר בגדות הנחלים באזורים המוצפים בגאות (Várzeas). התפוצה כוללת את מדינות פארה, אמזונאס, אמאפה ומרניאו. חשיבות כלכלית ושימושים כ-90% מההכנסה מגידול אסאי מגיעה מהפרי. כ-10% נוספים מלבבות הדקל. מציפת הפרי מכינים עיסה. את העיסה אוכלים קרה כמות שהיא או בליווי סוכר, פריניה ד'גואה או טפיוקה. מהעיסה מכינים גם גלידות וקינוחים נוספים. האסאי עשיר במינרלים, ויטמינים: B1, E ו-C, סיבים תזונתיים, שומן צמחי ופיגמנט סגול נוגד חמצון. בזכות ערכו התזונתי הרב וטעמו המשובח, האסאי מהווה מרכיב חשוב בתזונה של תושבי אמזוניה. הזרעים גם משמשים להכנת חרוזים לתכשיטים, ולקליעת כובעים וסלים. הגזע משמש לבנייה של סוכות. פולקלור האגדה מספרת, שבאזור בו נמצאת היום בלם, חי שבט אינדיאני שסבל מתקופה ארוכה של רעב. ראש השבט ציווה להימנע מעיבור הנשים, כדי לא להכביד יותר על השבט. רצה הגורל, ודווקא בתו של ראש השבט, יאסא, נכנסה להיריון. ראש השבט לא חס על נכדו, וכשהלה נולד, ציווה להורגו. בלילה יאסא שמעה את בכיו של הילד מגיע מאחד העצים. עם שחר, נמצאה גופתה של יאסא מחבקת את העץ. ראש השבט ציווה לאסוף את פריו של העץ ולהכין ממנו מיץ לזכרה של בתו. כך נתגלה שהפרי של האסאי אכיל, והאסאי נקרא על שם בתו של ראש השבט (בהיפוך אותיות). | |||
|
הטקסט נערך ע"י מערכת Todos.co.il ומוגש בכפוף ל־GNU Free Documentation License, בשיתוף וויקיפדיה. הערך כולל תוכן מהדף http://he.wikipedia.org/wiki/אסאי. |  | ||