פיג'ואדה | |||
משעועית שחורה, בשר חזיר ועלי קסאבה טחונים. ההפיג'ואדה נפוצה מאוד בברזיל, בפורטוגל ובמדינות אחרות כמו אנגולה שהיו בעבר מושבות פורטוגזיות. מקור השם פיג'ואדה מגיע מהמילה הפורטוגזית 'פיג'או' (oãjief) שמשמעותה 'שעועית'. קיימים חילוקי דעות בקשר למקור הפיג'ואדה אולם כיום הדעה הרווחת היא שהיא החלה את דרכה כמזון עבור העבדים האפריקנים שהובאו לברזיל, בשל המחיר הזול של מרכיביה (מרכיבים כגון שעועית, אורז, קסאבה ושאריות בשר חזיר), ועם הזמן היא התפשטה בן המעמדות הנמוכים, עד שלבסוף הפכה למאכל לאומי, אותו ניתן להשיג גם במסעדות המשובחות ביותר. דעות אחרות כוללות את ההשערה שמקורה של הפיג'ואדה הוא למעשה בקסולה הצרפתית או במנות השעועית והחזיר שהיו נפוצות בעבר במרכז פורטוגל. בשעה שהפיג'ואדה הקלאסית הוכנה עם החלקים הכי פחות איכותיים בחזיר (האוזניים, הזנב והרגלים) כיום נעשה שימוש בבשר מכל החיה, ובכל מצב. מתכונים שונים קוראים לשימוש בשילובים שונים של ביקון, נקניקים, בשר משומר, בשר ממולח ואף בשר מעושן. את תבשיל הפיג'ואדה, מומלץ לבשל מעל אש חלשה, בסיר חמר עבה. הפיג'ואדה בצורתה הסופית, מורכבת מחתיכות שונות של בשר ושעועית שחורה ומעליהן מרק בשר חום-סגול המקנה לתבשיל את יחודו. טעם הפיג'ואדה ידוע כחזק ומלוח מעט אולם הוא איננו נחשב חריף. בברזיל, הפיג'ואדה מוגשת בדרך כלל בתוספת מנות צדדיות. מנות אלו יכולות להשתנות בהתחשב באווירה, והן כוללות: אורז, חזיר בשום, כרוב עלים, קמח מעלי קסאבה צלויים, עלי קסאבה מטוגנים עמוק, בננות מטוגנות עמוק ותפוזים. בנוסף, נהוג להגיש את המנה בתוספת שמן מפלפל חריף, וכמשקה, כוס קפיריניה. נדרשות מספר שעות כדי להכין מנה של פיג'ואדה ולכן, נהוג לאכול אותה רק לעתים רחוקות, ורק בצהרים. מסעדות בדרך כלל יגישו פיג'ואדה רק פעם או פעמים בשבוע (בדרך כלל בימי רביעי ראשון או שבת), אולם קיימות גם כאלו שיגישו את המנה לאורך כל השבוע. | |||
|
הטקסט נערך ע"י מערכת Todos.co.il ומוגש בכפוף ל־GNU Free Documentation License, בשיתוף וויקיפדיה. הערך כולל תוכן מהדף http://he.wikipedia.org/wiki/פיג'ואדה. |  | ||