צ'אווין | |||
המערביים של רכס הרי האנדים, בשטח הנמצא כיום במדינת פרו המודרנית. בני הצ'אווין, שהתקיימו בין השנים 1000 ל-300 לפני הספירה לערך, הניחו את היסודות התרבותיים למרבית התרבויות המאוחרות בהרי האנדים, בהן אימפריית האינקה. היסטוריה בני הצ'אווין שלטו בשיאם בהרי האנדים המערביים ולאורך חופי פרו (במונחים של ימינו) מהעיר נאסקה בדרום ועד לגבול עם אקוודור. העיר צ'אווין דה הואנטאר (Chavín de Huantar) הוקמה במרכז הרכס המרכזי שבהרי האנדים כמרכז דתי-פולחני וחיו בה כ-3,000 איש. נשמרו שרידים רבים מהעיר, הממוקמת כ-250 קילומטרים צפונית ללימה בירת פרו המודרנית. במרכז העיר התגלה מתחם גדול הבנוי בצורת אמפיתיאטרון, ושם כנראה התקיימו חלק מהטקסים הדתיים. מסביב למתחם נמצאו מדרגות שעליהן ככל הנראה זרמו מים. תרבות בני הצ'אווין התפרנסו מקדרות, אריגה ואף בניית כלים ועבודות ממתכות שונות. תחום המטלורגיה התפתח מאוד בתקופתם. תזונתם של בני הצ'אווין התבססה על חקלאות (בעיקר תירס, דלעת ושעועית) ועל ציד של אלפקות, למות וחזירי ים. בני הצ'אווין לא האמינו בכלי נשק, אך הודות לדתם המיוחדת והשפעתם התרבותית הרבה על העמים שסביב, לא סבלו מיריבות כלשהי בינם לבין מי מהעמים השכנים. לא מוכרת שום צורת כתב שבה השתמשו בני הצ'אווין. דת דתם של בני הצ'אווין הייתה מבוססת על ריבוי אלילים ועל שימוש בסמי הזיה, המופקים מפירותיו של קקטוס מסוג סן-פדרו. טקסיהם של בני הצ'אווין בצ'אווין דה וואנטאר היוו מוקד עליה לרגל למאמינים רבים מהאזור, שבאו לקחת חלק בטקסים ולהשתתף בסימום קבוצתי בסמי הזיה. היגואר היה חיה קדושה בדתם והוא מוטיב החוזר על עצמו בממצאים שונים הקשורים בבני הצ'אווין. באתר הארכאולוגי צ'אווין דה וואנטאר נמצאו פסלים ותחריטים רבים של ראשים, שחציו של כל אחד מהם ראש יגואר וחציו השני ראש אדם. עובדה זו, אחת מרבות, מעידה בין היתר על חשיבותו הרבה של היגואר בדתם. | |||
|
הטקסט נערך ע"י מערכת Todos.co.il ומוגש בכפוף ל־GNU Free Documentation License, בשיתוף וויקיפדיה. הערך כולל תוכן מהדף http://he.wikipedia.org/wiki/צ'אווין. |  | ||