מנואל בנדרה | |
| מנואל בנדרה (נולד ב-19 באפריל 1886 בריו דה ז'ניירו, נפטר ב-13 בינואר 1968 בריו דה ז'ניירו) היה משורר ברזלאי. הוא כתב מעל 20 ספרי שירה ופרוזה. ב-1904 הוא גילה כי הוא לוקה בשחפת, ובשל האקלים הטרופי בריו דה ז'ניירו הוא עבר לסאו פאולו. ב-1922, אחרי שהייה ממושכת באירופה שם פגש בנדרה אומנים בולטים רבים, הוא תרם שירים עם ביקורת חברתית ופוליטית לתנועה המודרניסטית בסאו פאולו. בנדרה החל לפרסם את יצירותיו החשובות ב-1924. הוא הפך ליוצר ברזילאי מוערך, וכתב מאמרים במספר עיתונים וכתבי עת. הוא אף לימד ספרות לטינית בריו דה ז'ניירו. הוא תירגם לפורטוגזית מחזות קנוניים מהספרות העולמית ב-1956, והמשיך בזאת עד ימיו האחרונים. הוא מת בעיר הולדתו, ריו דה ז'ניירו. שיריו של בנדרה מאופיינים בעדינות וביופי מיוחדים. ניתן למצוא מוטיבים חוזרים ונשנים בעבודותיו: אהבת האישה, ילדותו בעיר רסיפה, חברים ובעיות בריאות. בריאותו הרגישה השפיעה על שיריו, באופן דומה לשיריו האחרונים של חורחה לואיס בורחס. רבים משיריו של מנואל בנדרה מתארים את מוגבלותו של הגוף האנושי. | |
|
הטקסט נערך ע"י מערכת Todos.co.il ומוגש בכפוף ל־GNU Free Documentation License, בשיתוף וויקיפדיה. הערך כולל תוכן מהדף http://he.wikipedia.org/wiki/מנואל בנדרה. |  |