סמבה
אתרים המפנים לערך זה: לאפה Lapa, סמבה וילה Samba Villa, קאסה דה רגאיי Club Zion - Casa De Reggae
סמבה היא הסגנון המוזיקלי והריקוד המסורתי הנפוץ ביותר בברזיל, ואף נחשב לאחד הסמלים הלאומיים.
מקור השם "סמבה" הוא כנראה מהמונח "מֶסֵמבה" (mesemba) - מקצב דתי שמקורו באנגולה.
הסמבה היא חלק אינטגרלי מהקרנבל בברזיל וכל שנה נכתבים שירים חדשים במיוחד לקרנבל.
אטרקציה מרכזית בקרנבל היא תהלוכת בתי הספר לסמבה, המכינים ריקוד מיוחד לקרנבל.

היסטוריה
בתי ספר לסמבה שימשו קרקע לצמיחת קבוצות ומוזיקאים ונתנו לגיטימציה להתפתחות הסגנון.

עד תחילת שנות העשרים של המאה העשרים הייתה הסמבה מחוץ לחוק בגלל האופי הגס והמוחצן של הריקוד. הסמבה התפתחה בריו דה ז'ניירו (אז בירת ברזיל) בהשפעת מהגרים שחורים מבהיה. בסוף שנות העשרים נפתחו בתי הספר הראשונים לסמבה, ובראשית שנות ה-30 הפכה הסמבה למקובלת ולחלק אינטגרלי מהקרנבל.

בתי הספר הראשונים לסמבה היו קטנים עם לא יותר מ-50 תלמידים שצעדו וחוללו לצלילי המוזיקה, בלי תלבושות מיוחדות. הקבוצות הללו נקראו: " blocos" ובתכנים שיצרו הם כללו גם נושאים מהדמיון ורעיונות נועזים. הקבוצה הראשונה, בשנת 1928 הייתה Deixa Falar. הקבוצה פעלה בפרבר בשם Estacio בריו דה ז'נרו. לא חלף זמן רב והקבוצות הללו החלו לקיים מצעדים מאורגנים וגם תחרויות. התחרות הראשונה התקיימה בשנת 1932 בה ניצחה קבוצה בשם Mangueira.

ב-1935 הוכרו בתי ספר לסמבה באופן רשמי כ"מועדונים ליצירה".

לאחר מלחמת העולם השנייה נוצרו ארגונים גדולים של סמבה שזכו להתעניינות רבה מצד גורמים חברתים וכלכליים במדינה. בשלב הבא גיבשו בתי הספר לסמבה זהויות ייחודיות שהתבטאו בסגנון המוזיקלי ובתלבושות, ובסמלים ודגלים ייחודיים. הסגנונות השונים בבתי הספר לסמבה היו נתונים להשפעות מסגנונות אחרים דוגמת בולרו, צ'ה צ'ה צ'ה ופוקסטרוט, עד כדי תפיסת מקום הסמבה. בקרב השכבות העניות המשיכה הסמבה לשמור על פופולריות.

בשנות ה-60 וה-70 חזרה הסמבה לתפוס את מקומה כריקוד הברזילאי הפופולרי ביותר כתוצאה ממהפכה בעולם הסמבה. לריקוד הוכנסו מושגים אסתטיים יותר, בתי הספר השקיעו יותר במראה, בתלבושות ובאביזרים, בדיגלונים ובסממנים החיצוניים. נוצרה גם תחרות בין המלחינים, היוצרים ובתי הספר לסמבה. תחרות זו גדלה לממדים של מאבק יוקרה ומימון המתמצה בתהלוכת בתי הספר בזמן הקרנבל.


סמבה בקרנבל
השירים שנכתבים לקראת הקרנבל עוסקים בפוליטיקה, נושאים חברתיים וחיי היום יום. הם מושמעים ברדיו מספר שבועות לפני הקרנבל וצוות מומחים מיוחד בוחר את הלהיט השנתי.

בימי הקרנבל מציג כל בית ספר את מיטב להיטיו, רקדניו ונגניו. התהלוכה נעה על קרונות משא עליהם נמצאים רקדני הסמבה והמתופפים רבים (תופי סודרו sudro, תוף שני ראשים (מתופפים עם יד אחת ובעזרת מקל תיפוף), תוף סמבה בשם רפניקי (repinique), תוף יד) וכן נגני כלי הקשה. התזמורת מכונה בטריה (bateria).

בזמן הקרנבל בתי הספר מתחרים במספר קטגוריות: ריקוד, מוזיקה, מילות השיר, וההופעה הכוללת. הזכייה בתחרות נחשבת ליוקרתית מאוד.

תת סוגים
סמבה רגילה
פרטידו אלטו
פאגודה
סמבה דה ברקה
סמבה-קנסאו: גרסה רומנטית ואיטית של הסמבה, המושפעת ממקצבים דרום אמריקאים כמו הטנגו והבולרו ועוסקת בנושאים ליריים וטרגיים.
סמבה-אנרדו

נגזרות נוספות
בוסה נובה - סגנון פיוז'ן בין הסמבה לג'אז, מנוגן עם כלי נגינה אופיינים לג'אז, עם טונים וקולות רכים.
סמבה רגאיי (נקרא גם "סמבה דורו" או מוזיקת אָשֶה (axe)) - סגנון חדש יחסית (מאז 1985) שהחל להתפתח בסלבדור כמעין אלטרנטיבה לסמבה (שהפכה בזויה בעיני השחורים עקב השימוש בה בידי הלבנים). הסגנון כולל מקצבים קאריביים והשפעות מוזיקליות צפון-אמריקניות כמו ראפ והיפ הופ.
סמבה די רודה - ריקוד מסורתי מקובל בבהיה. מקובל גם כסגנון ריקוד במעגל הקפואירה.
ג'ונגו - ריקוד מסורתי מקובל בריו דה ז'ניירו.
הטקסט נערך ע"י מערכת Todos.co.il ומוגש בכפוף ל־GNU Free Documentation License, בשיתוף וויקיפדיה.
הערך כולל תוכן מהדף http://he.wikipedia.org/wiki/סמבה.
דרום אמריקה | מרכז אמריקה | כל הקישורים
| ארגנטינה | צ`ילה | ברזיל | בוליביה | פרו | אקואדור | קולומביה | אורוגואי | פרגואי | ונצואלה | מקסיקו | גואטמלה | קוסטה ריקה | אל סאלבדור | הונדורס | ניקרגואה | פנמה | בליז |