הונדורס | |
| אתרים המפנים לערך זה: אוטילה דייב סנטר Utila Dive Centere, קופאן רואינאס Copan Ruinas | |
היא גובלת במערב עם גואטמלה ועם אל סלוודור, בדרום עם ניקרגואה ועם האוקיינוס השקט ובצפון עם מפרץ הונדורס ועם הים הקריבי. בליז נמצאת כ-75 ק"מ מעבר למפרץ הונדורס בנקודות הקרובות ביותר בין שתי המדינות. היסטוריה בשנת 1502 הגיע לחופי הונדורס כריסטופר קולומבוס, במסעו הרביעי והאחרון לאמריקה. לאחר מכן הפכה הונדורס לחלק מן האימפריה הספרדית ושויכה לממלכת גואטמלה. עד אז חיו בהונדורס שבטים אינדיאנים, צאצאי שבטי המאיה. ב-1821 הכריזה הונדורס על עצמאות ביחד עם שאר מדינות מרכז אמריקה. ב-1822 היא הפכה לחלק מהאימפריה המקסיקנית של איטורבידה, ושנה מאוחר יותר התרחשה מהפכה והשלטון המקסיקני נפל. מדינות מרכז אמריקה הפכו לפרובינציות המאוחדות של מרכז אמריקה. ב-1838 התפרק האיחוד והונדורס הפכה למדינה עצמאית. ב-1888 נסללו פסי רכבת שעברו דרך כל הקריביים, פסי הרכבת תוכננו להיסלל עד לבירה, טגוסיקלפה, אך עקב מחסור בתקציב הגיעו פסי הרכבת רק עד סן פדרו סולא והיא הפכה למרכז המסחר של הונדורס, ולעיר השנייה בגודלה. בסוף המאה ה-19 שלטו בהונדורס שליטים טוטליטריים, בעזרת אמצעים צבאיים. רוב האזרחים במדינה היו איכרים עניים שגידלו בננות (מכאן המונח "רפובליקת בננות"). תאגידים אמריקאיים גילו את הפוטנציאל הכלכלי במדינות הללו והתחילו לייבא מוצרים מהונדורס. תאגידים אמריקאיים ומקומיים השתלטו על הפוליטיקה המקומית בעזרת נשיא הממונה בידי התאגידים, ומנעו מעובדים להתארגן או לשבות. ב-1910 סירב נשיא הונדורס לתת לתאגידים הקלות במס, דבר שהביא להדחתו. ב-1969 התרחשה מלחמת הכדורגל, בין הונדורס לאל סלוודור. באותו הזמן היה מתח מדיני בין שתי המדינות, בייחוד אחרי שנשיא הונדורס האשים את אל סלוודור בכלכלה הרעועה של הונדורס, בגלל הגירה לא חוקית של תושבי אל סלוודור להונדורס. שיא העימות בין המדינות פרץ במוקדמות מונדיאל מקסיקו 1970, נבחרת אל סלוודור ניצחה במשחק שנערך באל סלוודור, ולאחר מכן פלשה אל סלוודור להונדורס, במלחמה שנמשכה 100 שעות. בשנות ה-80 הייתה בהונדורס פעילות צבאית אמריקאית אינטנסיבית בגלל שלטון הסנדיניסטה בניקרגואה. חיילי ארצות הברית אומנו על אדמות הונדורס כדי להפיל את שלטון הסנדיניסטה השמאלני, בתמיכתה ועזרתה של אל סלוודור. את הונדורס פקדו הוריקנים רבים, ביניהם הוריקן פיפי ב-1974 והוריקן מיץ' ב-1998, שהחריב כליל את כלכלת הונדורס. פוליטיקה נשיא המדינה הוא מנואל זלאיה והוא מנהיג המפלגה הליברלית, אשר נבחר ב-27 בנובמבר 2005. המפלגה השנייה בגודלה היא המפלגה הלאומית של הונדורס. זלאיה קיבל את תואר הנשיאות ב29 בינואר 2006. בהונדורס יש עוד 3 מפלגות מלבד השתיים: המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. המפלגה הסוציאל-נוצרית. המפלגה הדמוקרטית המאוחדת. בבחירות האחרונות לנשיאות הייתה מחלוקת לגבי זכאותם של חלק מהאישים להיבחר, בגלל שלא היו ילידי הונדורס. כלכלה כלכלת הונדורס היא בין הגרועות במרכז אמריקה: 28% מאזרחיה הם מובטלים. זוהי גם אחת מהמדינות בעלות החוב הגבוה ביותר. עקב כך קיבלה הונדורס ב-2005 מהבנק העולמי הקלה בתשלום החוב. שירותי החשמל והטלפון הם מונופולים המסובסדים בידי הממשל. הנפט ומוצרים אחרים במדינה הם בעלי מחיר נקוב. הונדורס חתומה על הסכם של סחר חופשי יחד עם עוד מדינות: ניקרגואה, אל סלוודור, קוסטה ריקה, גואטמלה וארצות הברית. המטבע של הונדורס הוא למפירה. חלוקה מנהלית הונדורס מחולקת ל-18 מחוזות ו-298 מחוזות משנה. המחוזות מכילים את: אטלנטידה, צ'ולוטקה, קולון, קומאייגואה, קופאן, קורטס, אל פאראיסו, פרנסיסקו מורזן, גרסיאס א דיוס, ינטיבקה, איסלאס דה לה באהיה , לה פאס, למפירה, אוקוטיפקווי, אולנצ'ו, סנטה ברברה, ואלה, ויורו. המחוז הגדול ביותר בגודל השטח הוא מחוז אולנצ'ו. והגדול ביותר בגודל האוכלוסייה הוא המחוז פרנסיסקו מורזן שבירת הונדורס טגוסיגלפה נמצאת בו . המחוז הקטן ביותר בשטח ובאוכלוסייה הוא איסלאס דה לה באהיה. גאוגרפיה הונדורס גובלת בניקרגואה מדרום, באל סלוודור מדרום-מערב ובגואטמאלה ממערב. כמו כן היא גובלת באוקיינוס השקט ובים הקריבי. האקלים הוא טרופי או טרופי מתון. אזורי המרכז והדרום הם חמים יותר ולחים פחות מאזורי הצפון. 81% מהשטח הוא הררי, כמו כן אזורי ג'ונגלים רבים ולא מאוכלסים. באזור לא-מוסקיטה נמצא נהר פלאטַנו. אזור זה הוכרז כשמורת טבע ביוספרית על ידי "אונסק"ו" ב-1980. משאבים טבעיים: עץ, זהב, נחושת, עופרת, פחם, ברזל, עַפְרָה, אנטימון, כסף. כמו כן יש חסילונים ודגים וייצור חשמל מאנרגיית מים. דמוגרפיה מרבית האוכלוסייה היא תערובת של אירופים וילידים אינדיאנים (מסטיסו) קתולים, אך ישנם גם אוונגליסטים רבים. לאורך החופים הצפוניים חיים דוברי אנגלית אשר הצליחו להתקיים בנפרד משאר האוכלוסייה, חלקם מקורם בפיראטים שפלשו אל האי. בצפון ישנן קבוצות רבות של אוכלוסייה אפרו-לטינית. בניגוד לשאר האוכלוסיות האפריקאיות או האפרו-לטיניות במרכז אמריקה, האוכלוסייה הזאת בהונדורס מקורה במהגרים אפריקאים ולא בעבדים. קיימת אוכלוסייה אסייתית שמקורה בעיקר בסין וביפן. כמו כן יש מהגרים פלסטינים ולבנונים אשר הגיעו להונדורס בעת השלטון העות'מאני, בדרכונים טורקיים (ולכן הם נקראים בפי האוכלוסייה Turcos). כמו כן חיה בהונדורס אוכלוסייה יהודית קטנה. רבים מהשבטים האינדיאניים עדיין מתקיימים, בהם: צ'ורטי, פֵץ', פאיה, טולוּפן, חיקַקֵה, לנקה, סומו, טוואקה ומיסקיטו. רבים מהשבטים דוברי שפות שבטיות. ברוב המקרים אוכלוסיית האינדיאנים ענייה מאוד בשל הזנחה מצד הממשלה ובשל אזור מגוריהם המרוחק. תרבות האוכלוסייה ברובה היא נוצרית אדוקה, כמו בשאר מדינות מרכז אמריקה. תושבי המדינה קרויים קטרצ'וס (catrachos), מקור השם הוא פלורנסיו קטרוץ', גנרל שב-1857 הגן על שטחי המדינה מפני פלישת צבאו של ויליאם ווקר. קטרצ'וס מפורסמים: אחד מהסופרים הידועים ביותר המתגורר כיום בצ'כיה הוא רמון אמיה אמדור. אוסקר אמיה רודריגז הוא חשמן אשר היה מועמד לתפקיד האפיפיור ב-2005. סלוודור מונוקאדה הוא מדען וחוקר מפורסם של תרופות לב, והוא תרם לפיתוח הויאגרה, הוא נשוי לנסיכת בלגיה, מארי איזמרלדה. הספורט הפופולרי ביותר במדינה הוא הכדורגל. | |
|
הטקסט נערך ע"י מערכת Todos.co.il ומוגש בכפוף ל־GNU Free Documentation License, בשיתוף וויקיפדיה. הערך כולל תוכן מהדף http://he.wikipedia.org/wiki/הונדורס. |  |