מקסיקו | |
| אתרים המפנים לערך זה: איצטדיון אצטקה Estadio Azteca, דה איטליאן קופי The Italian Coffee, הוסטל וירייס Hostal Virreyes, הפירמידה בצ`ולולה Great Pyramid of Cholula, יער צ'פולטפק Bosque de Chapultepec, פוסדה מקסיקו Posada Mexico HI, פירמידות טאוטיוואקאן Teotihuacan, פלאסה אינסורחנטס Plaza Insurgentes, קומפלחו בארה Complejo La Barra, קופאן רואינאס Copan Ruinas, קפה מקסיקו Cafe Mexico, שיט גונדולות בסוצ`ימילקו Xochimilco Gondola Sail | |
היא מדינה בצפון אמריקה הגובלת בארצות הברית מצפון, גואטמלה ובליז בדרום-מזרח, האוקיינוס השקט במערב ומפרץ מקסיקו והים הקריבי במזרח. מבחינה תרבותית שייכת מקסיקו לאמריקה הלטינית. מקור השם שמה של המדינה, של עיר בירתה, ושל העמק בו זו שוכנת, "עמק מקסיקו", גזורים שלושתם משמו של השבט שפלש לאזור, התבסס בו והקים את האימפריה אותה כבשו במאה ה-16 הכובשים הספרדים. השם המודרני מקסיקו הוא למעשה שיבוש הגייה מספרדית של המאה ה- 16 בה נהגתה האות X כ- "ש" בעברית. אזי למעשה נקראה מקסיקו (Mexico) בשם "משיקו", על שם בני שבט ה"משיקה", הקבוצה האתנית החשובה ביותר מבין בני "הברית המשולשת" שהרכיבה את האליטה האצטקית ודיברה בשפת הנאוואטל. היסטוריה במשך כ-3,000 שנים התקיימו במקסיקו כמה מן התרבויות האינדיאניות המפותחות ביותר. בין התרבויות שהתקיימו בחבל ארץ זה אפשר למנות את האולמקים, הטולטקים, המאיה, והאצטקים. הספרדים, שהגיעו בתחילת המאה ה-16 ותבוסת האימפריה האטצקית בשנת 1521, סימנו את תחילת התקופה הקולוניאלית, שנמשכה כ-300 שנה. לאחר פלישתו של נפוליאון לספרד (1808) והחלשות הקולוניות הספרדיות, הכריזה מקסיקו בשנת 1810 על עצמאותה. ההכרזה הביאה לפרוץ מלחמת העצמאות של מקסיקו שנמשכה עד 1821. לאחר הניצחון המקסיקני במלחמה הוכרזה "האימפריה הראשונה של מקסיקו". לאחר קבלת העצמאות, החליטו מדינות מרכז אמריקה, פרט לצ'יאפס, שלא להצטרף לאימפריה. לאחר נפילת האימפריה והקמת הרפובליקה המקסיקנית, החליטה רפובליקת טקסס ב-1835 להתנתק חד צדדית ממקסיקו. דבר זה גרר מלחמה בת כ-6 חודשים שכונתה בשם "המהפכה הטקסנית" ובסיומה הכריזה טקסס על עצמאותה. בעקבות סכסוכי גבולות עם ארצות הברית, פרצה ב-1846 מלחמת ארצות הברית-מקסיקו. ארצות הברית פלשה למקסיקו, והביסה אותה. בסיום המלחמה ב-1848 נחתם הסכם גואדלופ הידלגו, ומקסיקו איבדה כשליש משטחה: את הטריטוריות (לפי הגבולות של היום) של קליפורניה, נבדה, יוטה, אריזונה, וחלקים מויומינג, קולורדו, וניו מקסיקו. הגנרל אנטוניו לופז דה סנטה אנה, שהיה נשיא מקסיקו בין השנים 1853-1855 המשיך למכור לארצות הברית טריטוריות נוספות בצפון המדינה. בשנות ה-60 של המאה ה-19 המדינה סבלה מפלישה צבאית נוספת, הפעם מצרפת. הסיבה לפלישה הייתה הרצון להקים אימפריה צרפתית בראשותו של הארכי-דוכס פרדיננד מקסימיליאן מאוסטריה באמריקה הצפונית. הפולשים הסתמכו על תמיכת הכנסייה והשמרנים (בעיקר מקרב הקראולים - צאצאי צרפתים וספרדים באמריקה). אימפריה שנייה זו קרסה לאחר מלחמה שניהל נגדה העם המקסיקני בראשותו של בניטו חוארז, בן שבט הזאפוטק. את התמיכה הלוגיסטית והדיפלומטית העניקה ארצות הברית, בשל דוקטרינת מונרו (התנגדות לפלישה אירופאית לאמריקה). המנהיג הצבאי היה הגנרל פורפיריו דיאז, גם הוא אינדיאני במוצאו. אחרי מותו של חוארז, הייתה מקסיקו נתונה בדיקטטורה צבאית של הגנרל דיאז במשך 30 שנה. בשנת 1910 התחוללה "המהפכה המקסיקנית" שהפילה את הדיקטטורה הצבאית. למרות הניצחון על הכוחות הפדרליים, הייתה המדינה נתונה במשברים במשך שני עשורים בשל מאבקים פנימיים בקרב הכוחות הדמוקרטיים. בסופו של דבר נוסדו כמה מפלגות, אבל המפלגה המהפכנית הממוסדת (Partido Revolucionario Institucional - PRI) שלטה במשך 71 שנה. רק בשנת 2000 הסתיים השלטון של מפלגה זו. פוליטיקה החוקה המקסיקנית משנת 1917 מפרידה בין הרשות השופטת, הרשות המבצעת והרשות המחוקקת. באופן מסורתי, הרשות המבצעת היא הדומיננטית במקסיקו. סמכויותיה מופקדות אצל הנשיא, אשר אחראי לבצע את חוקי הקונגרס הפדרלי. חשיבות הקונגרס עלתה בהתמדה מאז שנת 1997, כאשר מפלגת האופוזיציה זכתה בהישגים משמעותיים, לראשונה זה זמן רב. הנשיא נבחר בבחירות כלליות לכהונה בת 6 שנים ואיננו יכול להבחר לכהונה שנייה. במקרה שהנשיא איננו יכול להמשיך בתפקידו, נשיא חדש נבחר על ידי הקונגרס. הקונגרס מורכב משני בתים - הסנאט ובית הנבחרים. בדומה לנשיא, הנבחרים אינם יכולים להבחר יותר מפעם אחת. הסנאטורים נבחרים לשש שנים וחברי בית הנבחרים לשלוש. בסנאט 128 מקומות, הבחירות לסנאט הם על בסיס של בחירה ישירה ובחירה יחסית. בבית הנבחרים 500 מקומות- מתוכם 300 נבחרים מייצגים מחוזות, ו-200 הנותרים נבחרים בבחירות יחסיות מ-5 אזורי בחירה. הבחירה היחסית נועדה לעזור למפלגות קטנות להיכנס לבית הנבחרים. כלכלה השיטה הכלכלית הנהוגה במקסיקו היא השוק החופשי עם ערבוב של תעשייה מודרנית ומסורתית. החקלאות מהווה חלק חשוב בכלכלה המקסיקנית, ורובה נמצאת בידיים פרטיות. מספר העסקים השייכים למדינה צנח מ-1000 ב-1982 ל-200 ב-1999.תהליך ההפרטה החל בימיהם של מיגואל דה לה מדריד וקארלוס סאלינס דה גורטארי. בתקופת כהונתו של ארנסטו זדילו פונצ'ה דה לאון המשיכה מגמת ההפרטה והגדלת התחרות בנמלי ים רכבות, תקשורת, חשמל, הפת גז טבעי ושדות התעופה. היצוא הרחב של מקסיקו סייע לה לבלום את המיתון הכלכלי ב-1995. הצריכה הפרטית הייתה הקטר המניע את המשק עם הגדלת הדרישה לשירותים ומתן מקומות עבודה. למרות ההתקדמות הרבה, מקסיקו עדיין סובלת ממספר בעיות בתחום הבירוקרטיה ורמת החיים. חלוקת העושר מאוד לא שוויונית, כאשר שני העשירונים העליונים מקבלים כ-55% מההכנסה. לאחר צמיחה בשיעור של 6.9% בשנת 2000, נכנס המשק המקסיקני למיתון בשנת 2001, בעקבות המיתון העולמי. מדינות מקסיקו מחולקת ל-31 מדינות (estados) ומחוז פדרלי אחד. אגואסקליינטס אואחאקה אידלגו באחה קליפורניה באחה קליפורניה הדרומית גואנחואטו גררו דורנגו המחוז הפדרלי של מקסיקו ורקרוס חליסקו טבסקו טלקסקאלה טמאוליפס יוקטן מורלוס מיצ'ואקן מקסיקו נואבו לאון ניירית סונורה סינלואה סן לואיס פוטוסי סקטקס פואבלה צ'יאפס צ'יוואווה קואווילה קולימה קינטנה רו קמפצ'ה קרטרו גאוגרפיה מקסיקו נמצאת בצד הדרום מערבי של צפון אמריקה. אורך המדינה מצפון מערב עד דרום מזרח הוא יותר מ-3,000 ק"מ. רוחבה משתנה מיותר מ-2,000 ק"מ בצפון עד ל-200 ק"מ בלבד במצר טהואנטפק (Tehuantepec) בדרום. מקסיקו גובלת במערב באוקיינוס השקט (הכולל את ים קורטז בין היבשת למפרץ קליפורניה. במזרח היא גובלת במפרץ מקסיקו והים הקריבי, שהם חלקים מהאוקיינוס האטלנטי. החופים מישוריים, כאשר החלקים המרכזיים של מקסיקו הן רמות והרים הכוללים הרי געש. הנקודה הגבוהה ביותר היא פיקו דה אריזאבה (5,610 מ'). האקלים משתנה ממדברי בצפון ליערות גשם טרופיים בדרום. הנהרות הגדולים של מקסיקו הם: ריו גרנדה, ריו גריחאלבה, ריו באלסאס, ריו פאנוצ'ו וריו יאקי. דמוגרפיה מקסיקו היא מדינה דוברת ספרדית המאוכלסת ביותר בעולם ושנייה במספר תושביה באמריקה הלטינית (אחרי ברזיל דוברת הפורטוגזית) כ-60% מהאוכלוסייה הם מסטיסים - ממוצא מעורב של אירופאים ואינדיאנים מקומיים. 30% הם אינדיאנים, וכ- 9% הם מומוצא אירופי. מקסיקו היא מדינה חילונית ואין בה דת רשמית. יחד עם זאת, הדת הנפוצה ביותר היא הנצרות הקתולית (89%). היהודים במקסיקו כיום יש במקסיקו כ-50,000 יהודים, רובם מתרכזים בעיר הבירה מקסיקו סיטי. הקהילה מאוד מאורגנת, עם למעלה מ-20 בתי כנסת, 15 בתי ספר יהודים, כ-10 תנועות נוער יהודיות, מוזיאון היסטוריה יהודית, מרכז ספורט יהודי מרשים ואפילו אוניברסיטה להכשרת מורים יהודים. כ-10 כתבי עת יהודיים יוצאים לאור באופן קבוע. שפות פורמלית אין למקסיקו שפה רשמית ברמה פדרלית, אך הספרדית היא השפה הרשמית דה פקטו, ו-97 אחוז מהאוכלוסייה דוברים אותה. למרות זאת, חוק כללי לזכויות לשוניות של העמים האינדיאניים (Ley General De Derechos Lingüisticos De Los Pueblos Indigenas) של מקסיקו מקנה ל-62 שפות ילידיות המדוברות בחלקים שונים של מקסיקו תוקף זהה לזה של הספרדית. מספר הדוברים בשפות השונות נע מיותר ממיליון (נאהואטל) ועד פחות ממאה. כולן, בנוסף לספרדית, מוגדרות כשפות לאומיות של מקסיקו. אוכלוסיית דוברי הספרדית במקסיקו היא הגדולה ביותר בעולם - 106 מיליון איש שספרדית היא שפת אמם או שפה זרה ראשונה שלהם. הממשל המקסיקני מעודד לימוד דו-לשוני בבתי ספר יסודיים ותיכוניים בקהילות ילידיות מרוחקות. כ-6 אחוז מהאוכלוסייה דוברים שפה ילידית כזו או אחרת, וחציים (כלומר 3 אחוז מהאוכלוסייה) אינם דוברים ספרדית כלל. חלק מהשפות הילידיות הן שפות בסכנת הכחדה - פחות ממאה איש דוברים את שפת לקנדון, למשל. מקסיקנים רבים מדברים אנגלית, שפה שנמצאת בשימוש במיוחד בעסקים ובאזורים הקרובים לגבול עם ארצות הברית. שפות אירופיות נוספות הנמצאות בשימוש בקהילות מסוימות במקסיקו הן צרפתית, גרמנית וונציאנית. | |
|
הטקסט נערך ע"י מערכת Todos.co.il ומוגש בכפוף ל־GNU Free Documentation License, בשיתוף וויקיפדיה. הערך כולל תוכן מהדף http://he.wikipedia.org/wiki/מקסיקו. |  |