ג'ו ג'יטסו ברזילאי
(Lance Cpl. Athanasios)
ג'ו ג'יטסו ברזילאי, או BJJ, היא אומנות לחימה וענף ספורט שפותחה בברזיל בידי משפחת גרייסי (Gracie).
לוחמי ג'ו ג'יטסו ברזילאי מתמקדים בלחימה על הקרקע, ומטרתם להגיע לעמדת שליטה ביריב ומשם להכניעו
בעזרת בריחים או חניקות. בג'ו ג'יטסו ברזילאי, מנצל המתחרה את הטכניקה הנכונה ואת השימוש בתנופה ובמנוף
(leverage), ופחות בכוחו. כיום, ג'ו ג'יטסו ברזילאי מהווה חלק בלתי נפרד מתחרויות הלחימה המשולבת (MMA) ויש באומנות אלפי מתחרים בכל רחבי העולם.


היסטוריה
ב-1915 הגיע לברזיל אומן הג'ודו אסאי מאדה קומה (Esai Maeda Koma), לאחר נדודים ממושכים בעולם, וקבע את מעונו בבלם. לאחר שנה הכיר איש עסקים בשם גסטאו גרייסי ולימד את בנו, קארלוס גרייסי, ג'ודו וג'ו ג'וטסו יפני. כשהיה קארלוס בן 17, העתיקה משפחתו את מעונם לריו דה ז'ניירו. במהלך שהותם שם לימד קארלוס את אחיו: אוסבלדו, גסטאו, גורג' והליו (שנאלץ להתגבר על בעיות בריאותיות) את האמנות שלמד. הליו המשיך לפתח בעצמו את האומנות, והתחרה בתחרויות ג'ודו שונות. בסיוריו התדירים ברחבי ברזיל באותה תקופה הרבה ללמד וניצח יריבים חזקים ממנו פיזית בקרבות.

ב-1925 חזר לריו ופתח את אקדמית גראסי הראשונה לג'ו ג'יטסו, תוך התאמתה למבנה הגופני ה"נוצתי" האופייני למשפחתו, ואימוץ פילוסופיית חיים הכרוכה בתזונה טבעית בלבד, שנודעה בעתיד כ-"דיאטת גראסי". מתוך מטרה להוכיח את עליונות הג'ו ג'יטסו ולהפיץ את המסורת משפחתית, לחם קארלוס נגד מתאבקים גדולים בברזיל באותה התקופה וגם החל לנהל את הקריירה של אחיו. האחים לחמו נגד יריבים כבדים מהם בעשרים עד שלושים קילוגרמים, ובמהרה זכו לאהדה והכרה לאומית בברזיל.

שוק הג'ו ג'יטסו המשגשג הביא לנדידת ברזילאים יפניים רבים לריו דה ז'ניירו, אך, עם זאת, שמרה אקדמיית גראסי על מעמדה בשוק הג'ו ג'יטסו בריו.

שנים מאוחר יותר, גרסת הג'ו ג'יטסו שפותחה בידי האחים גרייסי זכתה לכינוי "Gracie Jiu-Jitsu" או "Brazilian Jiu-jitsu".


התפשטות
הג'ו ג'יטסו הברזילאי החל להתפרסם בעולם בעקבות תחרות הלחימה המשולבת: UFC- Ultimate Fighting Championship שהתקיימה בארה"ב. בעולם אומניות הלחימה רבים רצו לעשות תחרות שתפגיש בין שיטות לחימה שונות, ובעזרת קרבות ביניהן יקבע מהי האומנות הטובה ביותר. התחרות המאורגנת הראשונה שהייתה כזו, הייתה "Vale Tudo" הברזילאית, שם לחמו בני משפחת גרייסי וניצחו פעמים רבות. כשרצו אנשים לקיים תחרות לחימה משולבת בארה"ב, חברו יחד ארט דייבי (Art Davie) ורוריון גרייסי כדי להקים תחרות שתהיה דומה באופייה לVale Tudo. בשנת 1993 התקיימה התחרות הראשונה, שנקראה UFC. בתחרות הראשונה השתתפו אומני לחימה שונים: מתארגפים, לוחמי קרטה, לוחמי סוואט, מתאבק סומו ואחיו הצעיר של רוריון: רויס גרייסי. גרייסי היכה את העולם בתדהמה כאשר הביס יריבים כבדים וחזקים ממנו בהרבה, בעזרת לוחמת הקרקע הייחודית שכמעט איש לא ידע עליה- ואיש לא ידע כיצד להתגונן מפניה. בעזרת ג'ו ג'יטסו ברזילאי, ניצח רויס בשלוש מתוך ארבע תחרויות הUFC הראשונות. עולם אומנויות הלחימה הבין שאי אפשר להילחם בתחרות לחימה משולבת בלי רקע בג'ו ג'יטסו ברזילאי. עם הזמן, הוקמו בתי ספר בארה"ב שלימדו ג'ו ג'יטסו ברזילאי, וככל שהלוחמים שיודעים ג'ו ג'יטסו ברזילאי הפגינו את עליונותם בUFC, כך התפשטה הפופולריות של האומנות ברחבי העולם.

הג'ו ג'וטסו הוא כיום הספורט האינדיוידואלי בעל התפוצה הרבה ביותר בברזיל: כ-350,000 איש מתאמנים בשיטה ב-1500 מוסדות, וזאת רק בבירות המדינות בברזיל. התורה נלמדת גם במסגרת קורסי בחירה בחינוך גופני באוניברסיטאות בברזיל.

החל מ-1996 מתקיים מונדיאל הג'ו ג'וטסו, תמיד בריו דה ז'ניירו.


עקרונות ויתרונות
למרות שהג'ו ג'יטסו ברזילאי התפתח מהג'ודו ומהג'וג'יטסו היפני המסורתי, יש לו מספר הבדלים מהותיים משתי האומנויות. ראשית, ההטלה היא רק אמצעי בג'ו ג'יטסו ברזילאי, ולא הדרך הטובה ביותר לזכות בנקודות ולנצח בקרב (כמו בג'ודו). שנית, הסביבה המועדפת היא על הקרקע, ולא בעמידה (כמו בג'ודו או בג'ו ג'וטסו יפני). משפחת גרייסי עבדה לפי שני העקרונות האלו, ופיתחה אומנות שאיש לא ידע כיצד להביס.

הייתה להצלחה הגדולה של הג'ו ג'יטסו הברזילאי בתחרויות הלחימה המשולבת מספר סיבות:

1. אלמנט ההפתעה: בתחרויות הלחימה המשולבת הראשונות, איש לא ידע על ג'ו ג'יטסו ברזילאי ולחימת קרקע, כך ששום מתמודד לא ידע את החולשות של האומנות ואיך להתגונן מפניה בצורה יעילה.

2. רוב הלוחמים בתחרויות היו סטרייקרים (Strikers: לוחמים המשתמשים במכות- כגון אגרופים, מרפקים ובעיטות- בתור נשקם העיקרי), וסטרייקרים זקוקים למרחק ולמרחב תמרון כדי להוציא את היכולות שלהם לפועל. בג'ו ג'יטסו ברזילאי, המטרה היא לסגור את המרחק בין היריבים ולרדת לקרקע, וכך כל יכולת הלחימה של הסטרייקרים הפכה חסרת תועלת.

3. החוקים של הUFC: יש הטוענים כי מכיוון שרוריון גרייסי הוא שפתח את תחרות הUFC הראשונה, הוא דאג מראש לכניס כללים שיתנו יתרון לגראפלר (לוחם שהטלות ובריחים הם כלי הלחימה העקריים שלו). לדוגמה: יש איסור לתקוף את עמוד השדרה והצוואר של היריב. כלל זה הוא אומנם כלל בטיחות, אבל אין להתעלם מכך שהוא נותן יתרון משמעותי לגראפלר- הגראפלר יכול לתקוף את ברכיו של יריבו ולהפילו בקלות, בלי לחשוש מהתקפה שתמנע את ההפלה.


סגנון לחימה
לוחמי ג'ו ג'יטסו ברזילאי מנסים לרדת אל הקרקע, ודרך הגעה למצב שליטה ביריב- לרתק אותו ולכניע אותו. יש בג'ו ג'יטסו ברזילאי מספר עמדות וטכניקות הכרעה בסיסיות:


העליה בדרגה
הרמות השונות בג'ו ג'יטסו ברזילאי, כמו ברוב אומנויות הלחימה היפניות, מיוצגות על ידי חגורות בצבעים שונים. ההתקדמות בחגורות תלויה בשני גורמים מרכזיים:

1. כמות הידע הטכני שמסוגל הלוחם לבצע ולהדגים.

2. היכולת המוצגת בקרבות אימון ובתחרויות.

"כמות הידע הטכני" פירושה מספר הטכניקות והמצבים שאותם יכול הלוחם לבצע, ורמת ביצועם. בעזרת גורם זה, יכולים מתחרים צעירים או מבוגרים שאינם הלוחמים הטובים ביותר, להתקדם בדרגותיהם בזכת הידע הטכני שצברו.

תחרויות הן מרכיב עיקרי בהתקדמות בדרגות. עליה בדרגה, בעיקר בדרגות הנמוכות, יכולה להינתן אחרי ניצחון או תצוגה טובה בקרבות כנגד אנשים באותה הדרגה כמו המתמודד. בתי הספר השונים לג'ו ג'יטסו ברזילאי מנסים לעשות כמה שיותר תחרויות וקרבות וכך להעלות את המתחרים בדרגות, זאת כדי למנוע ירידה בסטנדרטים של הדרגות (אם מורה יחליט בעצמו על עליית דרגה בלי שהמתמודד הפגין יכולת קרבית מספקת) או עליה לא מוצדקת בדרגה (למשל על ידי קניית דרגות). בעליה בדרגות מובע הבדל נוסף בין ג'ו ג'יטסו ברזילאי לבין האומניות מהן הוא התפתח. בג'ו ג'יטסו ברזילאי עליה בדרגות מבוססת על כמות הידע המעשי והתוצאות בתחרויות ובקרבות. בג'ודו ובג'ו ג'וסטו יפני, לעומת זאת, ידע מעשי אינו מספיק לעלייה בדרגה, וגם ידע תיאורתי וביצוע לא קרבי (הידוע גם בשם קאטה) נדרש כדי להתקדם בדירוג.
הטקסט נערך ע"י מערכת Todos.co.il ומוגש בכפוף ל־GNU Free Documentation License, בשיתוף וויקיפדיה.
הערך כולל תוכן מהדף http://he.wikipedia.org/wiki/ג'ו ג'יטסו ברזילאי.
דרום אמריקה | מרכז אמריקה | כל הקישורים
| ארגנטינה | צ`ילה | ברזיל | בוליביה | פרו | אקואדור | קולומביה | אורוגואי | פרגואי | ונצואלה | מקסיקו | גואטמלה | קוסטה ריקה | אל סאלבדור | הונדורס | ניקרגואה | פנמה | בליז |