נהר האמזונאס | |||
שמו ניתן לו על פי אחת הגרסאות על ידי הנוסע הספרדי פרנסיסקו דה אורליאנה ששט לאורכו בשנת 1541 ופגש אינדיאנים ארוכי שיער שדמו בעיניו לאמזונות, הנשים הלוחמות המתוארות במיתולוגיה היוונית. אולם נראה שהשם הוא שיבוש שמו המקורי של הנהר, "אמאזונו" שפירושו "המיית ענני מים". גאוגרפיה האמזונאס הוא אחד מהנהרות הגדולים והמרשימים ביותר בעולם. הנהר זורם בצפון אמריקה הדרומית סמוך לקו המשווה לאורך 6,448 ק"מ, והוא השני באורכו בעולם לאחר הנילוס (קצר ממנו ב-222 ק"מ), אולם בשפעת מימיו אין אף נהר במידתו. ראשיתו בנחלים הניזונים ממי שלגים בהרי האנדים בפרו, מאות קילומטרים בלבד מחופי האוקיינוס השקט, משם חוצה אפיקו את רוחבה של ברזיל, ולבסוף נשפך אל האוקיינוס האטלנטי. מחקרים חדשים טוענים שייתכן והאמזונס ארוך מהנילוס, אולם מחקרים אלה עדיין לא אושרו רשמית. גם יובליו של האמזונאס נמנים עם הגדולים בנהרות תבל ובהם: ריו נגרו, מדיירה, פורוס, טפז'וס, ז'פורה, ז'ורואה ושינגו. למעלה מ-1100 יובלים ו-14 אלף יובלי משנה זורמים לנהר, מהם ארוכים מ-1500 ק"מ. איי נהר רבים מצויים בו וביובליו. אגן האמזונאס, הקרוי גם אמזוניה, הוא הגדול בעולם ושטחו עצום, בן כ-7 מיליון קמ"ר, קרוב במידתו לשטחה של ארצות הברית ללא אלסקה. אגן האמזונס תופס יותר משליש משטחה של אמריקה הדרומית. מרביתו מכוסה ביער גשם טרופי והאקלים השורר בו חם ולח. אף יער האמזונאס הוא הגדול בעולם. האמזונאס זורם בשטחן של שתי מדינות: ברזיל ופרו אולם אגנו מקיף מדינות רבות מלבדן, ביניהן: קולומביה, בוליביה, סורינאם, גיאנה, ונצואלה, אקוודור וכן גיאנה הצרפתית. חמישית מכמות המים המתוקים בעולם שזורמים לים, מקורה באמזונאס. ספיקת מימיו של הנהר היא מעל 220 אלף קוב בשנייה בעונת הגאות, ויורדת ל-35 אלף קוב בשנייה בעונת השפל. כמות עצומה זו אפשר שתמלא את הכנרת בכמה שעות בלבד, אם הייתה ריקה ממים. בשעה אחת זורמת בנהר כמות מים רבה יותר מאשר זורמת בכל ימות השנה בירדן. מדי יום מזרים הנהר אל האוקיינוס סחף בכמות של 1.3 מיליון טון. שטף המים הגדול גורם לירידת המליחות באוקיינוס ומשנה את צבע מי הים עד מרחק של 320 ק"מ ממקום שפכו של הנהר. תוואי הנהר אוניות יכולות לשוט בו כ-3,700 ק"מ וזאת משום רוחבו הרב, אפיקו העמוק ובשל עקומת השתפלותו הנמוכה. הנהר מתפתל בפשט שרוחבו עד 150 ק"מ וגדותיו ביצתיות לרוב. במקומות רבים מגיע רוחבו לעשרות ק"מ עד כי צופה בגדה אחת אינו יכול להבחין במראה הגדה האחרת. אף במרחק 3,000 ק"מ מן השפך גדול רוחבו מקילומטר. בחודש יוני מזרימים היובלים היורדים מן האנדים כמויות מים עצומות לאפיק האמזונאס. הנהר עולה על גדותיו ומציף שטחים מישוריים ברוחב של מאות קילומטרים. פני המים עשויים לעלות בשמונה מטרים בעונת ההצפה. אחר מספר שבועות נסוגים המים לאפיק הקבוע בהדרגה. אפיק הנהר עמוק - כ-30-50 מטר ובקטע בן 1450 הקילומטרים האחרונים לפני השפך עשוי עומקו להגיע לכדי 90 מטר. בהיכנסו לברזיל ליד טבטינגה, נמצאים מי הנהר בגובה 81 מטרים מעל פני הים. משם זורם הנהר בשיפוע של 21 מ"מ לק"מ. במרחק של 1,600 ק"מ מן השפך גובה הנהר רק 30 מטר, זו גם הסיבה לאיטיות זרימתו ולקיבולת המים העצומה הזורמת באפיקו. כתוצאה מכך ניכרת של השפעתם של מי הגאות על מפלס מי הנהר גם במרחק 750 ק"מ מן השפך. "גילוי" השפך והמקורות שפך הנהר נתגלה על ידי ויסנטה פינזון בתחילת המאה ה-16 והוא קרא לו "ים של מים מתוקים". האירופאי הראשון ששט בנהר היה פרנסיסקו דה אורליאונה במסע חיפוש אחר הארץ האגדית אלדוראדו במטרה למצוא זהב. רוחב הדלתה כ-270 ק"מ ויש בו איים רבים המצויים בין שתי זרועות ראשיות, התעלה הצפונית (Canal do Norte) והתעלה הדרומית (Canal do Sul). נתיב צר העוקף מדרום את האי איליה דו מרז'ו יוצא אל מפרץ פארה. מקור המים הרחוק ביותר משפך האמזונאס נתגלה בשנת 1953 מפלג מים בשם הוארקו, אשר נובע בגובה 5400 מטר מקרחון מיסואי שבפרו. הנחל מתמשך לנהר טורו ואחריו לנהר סנטיאגו ומשם ממשיך לנהר אפורימק, שאחר התמזגותו עם נהר אורובמבה יוצר את נהר אוקיאלי, אחד משני המקורות העיקריים של הנהר. אורכו של נתיב מים זה הוא 6440 ק"מ דרך התעלה הצפונית ואילו דרך מפרץ פארה אורכו 6750 ק"מ, אולם מפרץ פארה אינו יחידה הידרולוגית של האמזונאס אלא של נהר טוקנטינס, וכמו גם רק 10 אחוז בלבד ממי האמזונאס עוברים דרכו. בהשוואה לנילוס נמצא שנתיב מים זה ארוך ממנו: מקורו של הנילוס בנהר לובירונזה אשר בבורונדי, והוא אינו אלא הסתעפות של נהר קגרה הזורם אל ימת ויקטוריה ויוצא ממנה כנילוס הלבן. לפני שאבד הנתיב המפותל של הנילוס מדרום לסכר אסואן (כתוצאה מהיווצרות ימת נאצר) היה אורכו 6670 ק"מ. המקור העיקרי השני של האמזונס הוא נהר מרניון המתחיל בהרי האנדים שבפרו, כ-140 ק"מ בלבד מן האוקיינוס השקט, אך עושה דרכו אלפי ק"מ מזרחה משם אל עבר האוקיינוס האטלנטי. נתיב המים משפך האמזונאס עד מקורות הנהר אוקיאלי ארוך יותר מן הנתיב העובר עד מקורות המרניון. אוקיאלי נשפך למרניון דרומית לאיקיטוס ועד היכנסו אל תחומי ברזיל ממשיך הנהר להיקרא מרניון. בברזיל הוא קרוי סולימואס (Rio Solimões), ורק לאחר שהריו נגרו נשפך אליו סמוך למנאוס, נקרא הנהר אמזונאס. בעלי חיים בנהר בנהר ישנם מגוון דגים רחב מאוד,והדגה באמזונאס מהווה מקור פרנסה שופע לתושבים סביב הנהר. הפיראנה מוצאת את בית הגידול הטבעי שלה באתר זה, אך נדירים המקרים בהם בן אדם נטרף על ידי הפיראנות. מגדלי דגי הנוי גידלו לפחות דג אחד שבית הגידול שלו הוא באמזונס. ניתן למצוא כאן דגים ממשפחת המלאכיים, הפיראנות ושפמנוניים רבים. פרט לדגים, ניתן למצוא על גדות הנהר מאות סוגי זוחלים וביניהם האנקונדה, מאות סוגי ציפורים, מאות אלפי סוגי חרקים, וכן טורפים ונטרפים. התיישבות על אף שהאמזונאס זורם באזורים נידחים נרחבים, ישנם יישובים רבים המצויים סמוך לגדותיו. כמה מאות אלפי אינדיאנים גרים לאורך האמזונס ויובליו, ועימם מתיישבים ברזילאים שהגיעו עת נפרצה הדרך ביער, משהוקם הטראנס אמזוניקה. ארבע הערים הגדולות הן: בלם בברזיל המצויה סמוך לשפך על גדת מפרץ פארה. סנטארם בברזיל במקום המפגש של נהר טפז'וס עם האמזונאס. מנאוס בברזיל שהוקמה על גדתו הצפונית של הריו נגרו, סמוך למקום מפגשו עם האמזונאס. איקיטוס בפרו שבה הנמל הרחוק ביותר לאוניות גדולות. מקפה בברזיל על גדת התעלה הצפונית של שפך האמזונאס. ערים אלה שגשגו בתקופת הביקוש לגומי והתפתחו והתרחבו בשיעור ניכר ככל שמחיר הקאוצ'וק היה מניב רווחים, אולם עם העלייה בתפוקתו במקומות אחרים בעולם, הפך השוק הברזילאי למשני, וגדולתן של הערים צנחה באותה מהירות תלולה בה עלתה. עתה אין עוד מהוות ערים אלו מרכזי כלכלה מובילים, והן בעיקר משרתות את האוכלוסייה המתגוררת בהן ואת תושבי עיירות היער הרחוקות. בשל המרחקים העצומים בין היישובים במדינות ברזיל, אין מסוגלת תמיד העיר הגדולה במדינה כלשהי לשרת את כל תושבי אותה מדינה. מונצ'ה דוארדו במדינת פארה משרתת את לרנז'ל דו ז'ארי במדינת אמאפה, בעוד מקפה היא העיר הגדולה במדינה זו. | |||
|
הטקסט נערך ע"י מערכת Todos.co.il ומוגש בכפוף ל־GNU Free Documentation License, בשיתוף וויקיפדיה. הערך כולל תוכן מהדף http://he.wikipedia.org/wiki/נהר האמזונאס. |  | ||