קולומביה | |
| אתרים המפנים לערך זה: בלאקשיפ Blacksheep Hostel, גן החיות של קאלי Zoologico de Cali, וויאג'ר בקפקרס Voyager Backpackers, חוות קפה Coffee Farm, טרק - העיר האבודה Ciudad Perdida, מאמיינה בקפקרס Mamallena Backpackers, פלאייה בלאנקה Playa Blanca, קניון ``האוצר`` EL Tesoro | |
היא גובלת בים הקריבי בצפון, בונצואלה וברזיל במזרח, פרו ואקוודור בדרום, ופנמה והאוקיינוס השקט במערב. מבחינה תרבותית שייכת קולומביה לארצות אמריקה הלטינית. שוחררה משלטון ספרד על ידי סימון בוליבר. היסטוריה המתיישבים הראשונים בדרום אמריקה עברו בהכרח דרך קולומביה בדרכם מצפון. עם זאת, שבטים אלו לא הותירו אחריהם עדויות ארכאולוגיות מרובות, אך הכלים שנותרו מעידים על רמה אמנותית גבוהה. בקולומביה לא התבססה לפני הכיבוש הספרדי אימפריה אחת, כגון האצטקים במקסיקו או בני האינקה בפרו, ובאזור שלטו מספר שבטים עצמאיים, ביניהם בני מויסקה, נאריניו, קימבאיה ועוד. תרבויות מפותחות שהתבססו בסן אגוסטין ובטייראדנטרו הרבה לפני הכיבוש הספרדי הותירו אתרים ארכאולוגיים מרתקים של פסלים וקברים. בני טאירונה, שהתבססו סמוך לחוף הקאריבי, פיתחו מעט לפני הכיבוש הספרדי תרבות מורכבת והותירו אחריהם את 'העיר האבודה' (סיודד פרדידה), אחת הגדולות שבערים העתיקות בדרום אמריקה. הספרדי הראשון שהגיע לחופי קולומביה היה אלונסו דה אוחדה, שנחת כאן ב-1499. ב-1508 החל וסקו נונייז דה בלבואה בכיבוש חלקה הצפוני של המדינה, והיה לאירופי הראשון שהגיע לאוקיינוס השקט. אחריהם באו ספרדים נוספים, שהשמועות אודות חפצי הזהב בהם משתמשים השבטים המקומיים הציתו את דמיונם, אך רק ב1525 הקים רודריגו דה באסטידאס את סנטה מרתה, העיירה הספרדית הראשונה באזור. ב-1533 נוסדה גם קארטאחנה, בה התרכז במהרה הסחר הספרדי באזור. בסיוע המחלות המידבקות שעשו שמות באוכלוסייה המקומית, השלימו הספרדים תוך שנים ספורות את כיבוש רוב חלקי קולומביה מהילידים, תוך שהם מתקדמים משלושה צירים שונים, ומקימים בדרכם את הערים קאלי, פופאיאן ובוגוטה. לאחר הכיבוש החלו המצביאים הספרדים להיאבק על השליטה באזור, וכדי להשכין שלום הקימו הספרדים את האודיינסייה המלכותית של סנטה פה בממלכת גרנדה החדשה, כפי שנקרא אז האיזור). עם גידול האוכלוסייה הספרדית בדרום אמריקה הוחלט על חלוקה מנהלתית חדשה, ו'גרנדה החדשה' (שהייתה עד אז כפופה למלכות המשנה של פרו) הוכרזה ב1717 כמלכות משנה עצמאית, שהשתרעה על פני קולומביה, ונצואלה, אקוודור ופנמה של ימינו, היא מלכות המשנה של גרנדה החדשה. כבירת היחידה המנהלתית הפכה בוגוטה לעיר מרכזית, שאמנם לא הגיעה לרמתן של לימה ומקסיקו סיטי אך התפתחה כמרכז חשוב של הספרדים בדרום אמריקה. אך המרירות ההולכת וגוברת של המתיישבים כנגד השלטון המרכזי בספרד בשלהי המאה ה-18 הובילה בסופו של דבר למרד גלוי. הדבר אירע כאשר נפוליאון כבש את ספרד והמליך את אחיו כשליט המושבות. ב20 ביולי 1810 התכנסו בכירי המתיישבים בבוגוטה והקימו אסיפת נציגים עצמאית בהמשך אותה שנה הוכרזה גם עצמאות מלאה. ההכרזה הובילה למלחמת עצמאות ארוכה ורבת-תהפוכות, תחילה נגד חילות נפוליאון ולאחר מכן נגד הספרדים כשנפוליאון נוצח ומלכי ספרד חזרו לשלוט במדינתם. את המערכה הוביל סימון בוליבאר, הגיבור הלאומי, אשר ניצח בסדרה של קרבות ולבסוף הכריע את המערכה בקרב בויאקה בשנת 1819. הניצחון איפשר לבוליבאר ולחבריו להכריז על הקמת רפובליקת קולומביה הגדולה, שכללה גם את פנמה, ונצואלה ואקוודור. הרפובליקה החדשה לא החזיקה מעמד זמן רב. בוליבאר, שתמך בשלטון ריכוזי, נבחר אמנם לנשיא בשנת 1821, אך עד מהרה התברר שאין ביכולתו לשלוט בשטח רחב כל-כך, והמדינה התפצלה ב1830 לשלוש מדינות נפרדות - ונצואלה, אקוודור ו'גרנדה החדשה', ששטחה כלל גם את פנמה. אך המאבק על דמותה של המדינה, בין המפלגה השמרנית-ריכוזית למפלגה הליברלית-פדרלית, לא שכך, ובמאה ה-19 התחוללו במדינה לא פחות משמונה מלחמות אזרחים. בשנת 1863 שונה שם המדינה לארצות הברית של קולומביה וב1886 היא קיבלה את שמה הנוכחי, רפובליקת קולומביה. פוליטיקה קולומביה היא רפובליקה נשיאותית. עד לאחרונה, הנשיא נבחר יחד עם סגן-הנשיא לכהונה אחת בת ארבע שנים. באוקטובר 2005, הקונגרס הקולומביאני שינה את החוקה כדי לאפשר לנשיאים להיבחר מחדש לעוד כהונה. ראשי ערים וממלאי תפקידים אחרים יכולים להיבחר לכהונה בת שלוש שנים ולא יכולים להיבחר שוב מיידית. כלכלה תחומי הייצוא העיקריים של קולומביה כוללים סחורה, נפט, פחם וקפה. למרות האיום שמהווים ארגוני הגרילה השונים התיירות בקולומביה מפותחת יחסית. מדריך לונלי פלנט בחר בקולומביה כאחד מעשרת היעדים המומלצים ב-2006. גאוגרפיה קולומביה נמצאת בדרום אמריקה על חוף הים הקריבי. היא חלק מטבעת האש, אזור המאופיין ברעידות אדמה רבות והתפרצויות געשיות. בקולומביה יש רכסי הרים גבוהים המגיעים לגובה של כ-5.500 מטר מעל פני הים. דמוגרפיה אוכלוסיית קולומביה מונה 44.4 מיליון איש (ע"פ הערכה מ-2007) והיא השלישית בגודלה באמריקה הלטינית, אחרי ברזיל ומקסיקו. בחלקה האמצעי של המאה העשרים הייתה תנועה גדולה של אוכלוסייה מהאזורים הכפריים לערים, אך היא הואטה, ושיעור האוכלוסייה העירונית מוערך כיום ב 77 אחוז. 30 ערים הן בנות 100,000 איש ויותר. בתשע הנפות של השפלה המזרחית, ששטחן הכולל 54% משטח המדינה, חיים רק 3 אחוז מן האוכלוסייה. במדינה מתקיים גיוון אתני רב. כ 58% מן האוכלוסייה הם מסטיצו, בני תערובת של לבנים וילידי אמריקה, 20% הם ממוצא אירופי, (לרוב ספרדי, אך קיימות גם קהילות מהגרים ממדינות אירופיות רבות), 14% הם מולאטים, בני תערובת של שחורים ולבנים, 4% הם שחורים, 3% הם בני תערובת של שחורים וילידי אמריקה, וכאחוז אחד הם צאצאים טהורים לעמים אמריקאים ילידיים. השחורים הם צאצאי אפריקנים שהובאו כעבדים מן המאה ה-16 ועד המאה ה-19. מאז ביטול העבדות, מדיניות לאומית של "מסטיסחה" (mestizaje) מעודדת עירוב בין קולומביינים ממוצא אירופי, אפריקני וילידי. השפה העיקרית בקולומביה היא ספרדית, אך כ-80 שפות ילידיות שונות מדוברות בקרב כחצי מיליון דוברים. אין סטטיסטיקה רשמית על ההתפלגות הדתית בקולומביה, אך על-פי סקר מ 2001, כ-81 אחוזים מן התושבים הם קתולים, ועוד 13.5 אחוזים הם נוצרים אחרים, מהם 3.5 אוונגליסטים. קיימים מיעוטים קטנים ושל עדי יהוה ושל מורמונים, וכן מאמינים של דתות אנימיסטיות או של שילוב בין נצרות ודתות אפריקניות או אמריקניות-ילידיות. קהילה מוסלמית קטנה מרוכזת באזור הקריבי. הקהילה היהודית מוערכת ב 5000 עד 10,000איש. | |
|
הטקסט נערך ע"י מערכת Todos.co.il ומוגש בכפוף ל־GNU Free Documentation License, בשיתוף וויקיפדיה. הערך כולל תוכן מהדף http://he.wikipedia.org/wiki/קולומביה. |  |