פבלו אסקובר | |||
הסחר בסמים הפך את אסקובר לעשיר כל כך, עד שדורג על ידי מגזין "פורבס" במקום השביעי מבין עשירי העולם. הוא נחשב לאחד מסוחרי הסמים האכזריים, השאפתניים ובעלי הכח הרב ביותר בהיסטוריה של סוחרי הסמים. ילדות פבלו אסקובר החל את חיי הפשע שלו עוד בהיותו נער, כגנב מכוניות ברחובות מדג'ין. מאוחר יותר עבר לעסקי הקוקאין והחל לבנות אימפריה ענקית של סמים בשנת 1970. הוא התפרסם בשנת 1975 לאחר שכביכול רצח סוחר סמים מקומי בשם פביו רסטרפו שממנו רכש 14 ק"ג קוקאין, והודיע לכל אנשי רסטרפו לעבוד עבורו. במאי 1976 נאסרו אסקובר וכמה מאנשיו, כאשר חזרו מעסקת סמים באקוואדור, והוגש נגדו כתב אישום. אסקובר ניסה לשחד את השופט אך ללא הצלחה. לאחר דיון משפטי ארוך, ארגן אסקובר את הרצח של שני הקצינים שאסרו אותו והמשפט בוטל. כאן החל דפוס התנהגותו בטיפול ברשויות שהתבטא בשוחד או ברצח. פרסום אסקובר נבחר ב-1982 כציר מייצג לאסיפת הנציגים של הקונגרס של קולומביה, כחלק מהמפלגה הליברלית הקולומביאנית. בשנות ה-80 קיבל אסקובר פרסום עולמי לאחר שעבודתו ברשת הסמים הפכה לידועה. "קרטל מדיין" שלט על חלק גדול מהסמים שהוכנסו לארצות הברית, מקסיקו, פורטו ריקו ולרפבוליקה הדומיניקנית, באמצעות קוקאין שיובא בעיקר מפרו ומבוליביה, מאחר שהקוקאין של קולומביה היה באיכות ירודה. אסקובר שיחד אינספור פקידי ממשל, שופטים ופוליטיקאים אחרים. הוא הוציא להורג לעתים קרובות עובדים שלא שיתפו פעולה, וגם חיסל את כל מי שהיווה איום מבחינתו. כתוצאה ממדיניות זו נהרגו ונרצחו מאות אנשים. שחיתות והפחדה אפיינו את המערכת הקולומביאנית בתקופת שלטון הכוח של אסקובר. הייתה לו אסטרטגיה יעילה שנקראה "plata o plomo", שפירושה בספרדית "כסף או עופרת" ושכוונתה - קבל שוחד (כסף) או שתוצא להורג (עופרת – הכדורים). בין השאר, הוא היה אחראי לרצח שלושה קולומביאנים מועמדים לנשיאות, פיצוץ טיסה 203 של חברת התעופה אוויאנקה ופיצוץ בניין ביטחוני בבוגוטה ב-1989. טענו שאסקובר עמד מאחורי ההשתלטות על בית המשפט העליון של קולומביה ב-1985, שבוצעה על-ידי ארגון הגרילה השמאלני תנועת ה-19 באפריל (M-19), אשר התוצאה שלה הייתה רצח מחצית משופטי בית המשפט. חלק מטענות אלה נכללו בדוח מאוחר יותר ב-2006 שהוגש על-ידי ועדה שכללה שלושה שופטים מבית המשפט העכשווי. אחת הטענות הנכללות הייתה של "פופאי", מתנקש לשעבר של אסקובר. בזמן המצור, בחן בית המשפט את חוקיותו הסכם ההסגרה של קולמביה עם ארצות הברית. מנהיגים לשעבר של M-19 שלא השתתפו במאורעות, הכחישו שמנהלם עמד מאחורי ההתקפה על בית המשפט. בשיא כוחו כתב העת "פורבס" דירג את אסקובר במקום השביעי מבין עשירי העולם, כאשר קרטל מדיין שבהנהגתו שולט ב-80 אחוז משוק הקוקאין. יש הערכה שהחברה שלו הייתה בשיא ההכנסה השנתית של יותר מ-30 מיליארד דולר. אסקובר נחשב אויבה של ארצות הברית ושל ממשלת קולומביה בזמן שעבור אנשי מדיין, במיוחד לאלה משכונות העוני, הוא נחשב לגיבור כל חייו. אסקובר היה אוהד ספורט, נאמר שהוא בנה מגרשי כדורגל ומימן קבוצות כדורגל קטנות בעיר. הוא גם היה אחראי לבניית כנסיות רבות, והוא הרוויח את האהדה בקרב הכנסייה הקתולית המקומית. הוא עבד קשה על מנת לטפח את התדמית שלו, ופיזר כסף רב לעניים, עבורם בנה גם בניינים , ועל כך רכש לו אוהדים רבים. אוכלוסיית מדיין עזרה לאסקובר לעתים קרובות בשמירה, והסתרת מידע מהרשויות או בלעשות כל דבר שיכלו כדי לשמור עליו. בבית הסוהר בשנת 1991 הסגיר עצמו אסקובר לממשל הקולומביאני לאחר ששם סוף למעשים אלימים של טרור שנועדו להפעיל לחץ על הרשויות, ועל דעת הקהל. הוא עשה זאת כדי למנוע את הסגרתו לארצות הברית, וכדי למנוע את התנקשותו על-ידי קרטל מתחרה. אסקובר הועבר לכלא פרטי ומפואר משלו, אשר הרשו לו לבנות לנוחיותו בתמורה להסגרתו. אסקובר סגר עיסקה עם הממשל הקולומביאני שכלל חמש שנות מאסר והבטחה שלא יסגירהו לארצות הברית, בתנאי שיפסיק כל פעילות בסחר סמים. לפני הסגרתו, נאסרה הסגרת תושבי קולומביה על-ידי החוקה הקולומביאנית שאושרה מחדש בשנת 1991. הכלא, "La Catedral", היה למעשה יותר כמועדון קאנטרי קלאב שמור, כאשר הוא לא התייחס לעונש שלו שם. היו טענות רבות, חלק מהן ללא אישור, שהוא נראה הרבה מחוץ לכלא: בקניות בעיר מדיין, במסיבות, במשחקי כדורגל ובמקומות ציבוריים אחרים. לאחר שהופיעה כתבה בכלי התקשורת אודות הכלא המפואר עם טענות שהוא הרג כמה מעמיתיו העסקיים כאשר באו לבקרו בכלא, דעת הקהל הכריחה את הממשל לפעול. הוא ברח, כאשר הממשל ניסה להעבירו לבית כלא אחר, מכיוון שפחד שיסגירו אותו לארצות הברית. לאחר הבריחה ב-1992, כוחות דלתא של ארצות הברית הצטרפו למרדף הכללי אחרי אסקובר. הם אימנו וייעצו לצוות קולומביאני מיוחד של המשטרה בשם Search Bloc, שהוקם על מנת לאתר את אסקובר. מאוחר יותר החריף המשבר בין אסקובר לארצות הברית והממשל הקולומביאני, מספר האויבים שלו גדל. קבוצה בשם Los Pepes (אנשים שנרדפו על-די אסקובר), שמומנה על-ידי קרטל קאלי וקרלוס קסטאניו, ביצעה מערכה עקובה מדם של נקמה אשר בה נרצחו יותר מ-300 מבין שותפיו של אסקובר. כמה משקיפים טוענים שאנשי ה-Search Bloc, וגם אנשי הביון של ארגונים מקולומביה ומארצות הברית, במאמץ שלהם למצוא ולהעניש את אסקובר, התנגשו עם Los Pepes או פעלו בשני הארגונים במקביל. שיתוף פעולה זה התבטא בהחלפת מידע על מנת לאפשר ללוס פפס להרוס את הארגון שהגן על אסקובר , ואת השותפים המעטים שנשארו לו. ישנם גם דיווחים שמספר אנשי "הבלוק חיפוש" השתתפו,ושירתו במשימות הרג של "לוס פפס". כאן מתעוררת השאלה לגבי התפקיד של ארצות הברית באיסוף המידע אודות אסקובר וארגונו, מאחר שבמידע זה השתמשו מאוחר יותר "לוס פפס" בהוצאות להורג שלהם. אחד המנהיגים של Los Pepes היה דייגו מורילו בחראנו (הידוע בכינויו "דון ברנה"), איש קרטל מדיין לשעבר, שהפך לסוחר סמים ונהיה למנהיג של אחת הקבוצות הכוחניות ביותר בתוך ארגון ה-AUC (כוחות ההגנה העצמית המאוחדים של קולומביה). היו אחדים שחשדו שמורילו היה מסכים להכניס לארגונים שלו קשרים עם ארצות הברית, אילולא נסיבות לא צפויות. עדיין קיים עימות לגבי התגובות שעדות זו עלולה לעורר בשתי המדינות. חיים אישיים במרץ 1976 התחתן אסקובר עם מריה ויקטוריה. היו להם שני ילדים, חואן פבלו ומנואלה. ידוע שלאסקובר היו רומנים עם כמה נשים לקראת סוף חייו, נראה היה שהעדיף קטינות. פאבלו אסקובר בנה וחיי בחווה מפוארת בשם "Hacienda Napoles" (אחוזת נאפולי), ותכנן לבנות לידה מבצר בסגנון יווני. החווה, גן החיות והיער הולאמו על-ידי הממשלה, וניתנו למשפחות עם הכנסה נמוכה בשנת 1990, לפי חוק שנקרא הלאמת קרקע. אחד מקרובי המשפחה של אסקובר שניצלו הוא בן דודו חואן אובדוליו גאוויריה, עורך-דין ומרצה באוניבסיטה, השייך לקבוצה פוליטית בשם "Firmes", אשר תמכה בנציג השמאל לנשיאות. שנייים מאחיו של גאוויריה נאסרו בארצות הברית בשנת 1983 בהאשמות של קשר לסמים . לאחר בחירתו של אלווארו אוריבה לנשיאות קולומביה ב-2002, הפך גאוויריה לאחד היועצים הנשיאותיים ונחשב ל"אידאולוג", למוח שלו, כאשר הגן על הממשל אוריבה בפני התקשורת. מוות ולאחריו המלחמה נגד אסקובר נגמרה ב-2 בדצמבר 1993, כאשר ניסה להימלט מפני ה-Search Bloc פעם נוספת. הוא נמצא מסתתר בבר במדיין בעזרת טכנולוגית רדיו שסופקה על-ידי ארצות הברית כחלק ממאמציה ללכידתו, ובעזרת צוות מעקב אלקטרוני קולומביאני. היו חילופי יריות בין אנשי אסקובר וה-Search Bloc. היו וויכוחים לגבי האופן שבו נורה אסקובר בהמשך העימות, אבל ידוע שלכדו אותו על גגות העיר מדיין, ולאחר קרב יריות ממושך, נורה ברגלו, בגבו ומאחורי אוזנו. לא הוכח אף פעם מי ירה אחרון בראשו של אסקובר, והאם הריגתו הייתה הוצאה אפשרית להורג. יש ספקולציות רבות אודות כך. אחרי מותו של אסקובר, התפרק קרטל מדיין ושוק הקוקאין הפך לדומיננטי בידי קרטל קאלי המתחרה, עד אמצע 1990 כאשר המנהיגים נהרגו או נחטפו על-ידי הממשל. תדמית ה"רובין הוד" של אסקובר המשיכה להשפיע במדיין, במיוחד בין העניים שאסקובר עזר להם, והם קיננו על מותו. ב-28 באוקטובר 2006, הוצאה הגופה של אסקובר מקברה לפי בקשת אחיינו ניקולס אסקובר, יומיים לאחר מות אימו, שהתנגדה להוצאה, על מנת לוודא שאכן הגופה הייתה של אסקובר, וגם לאסוף DNA לגבי תביעת אבהות. בהתאם לצוות של עיתון El Tiempo הקולומביאני, אימו של אסקובר הייתה נוכחת בזמן הוצאת הגופה עם מצלמת ווידאו. חדשות עכשוויות ב-2006 הציגה חברתו של אסקובר, וירג'יניה וייאחו, קלטת ווידאו בה נראים כמה מהמאורעות ההיסטוריים הנוראיים בקולומביה, שהיא הייתה עדה להם בשנות ה-80, ואשר תוכננו על-ידי אסקובר ואלברטו סנטופימיו, פוליטיקאי קולומביאני לשעבר. היא קושרת את שני הפושעים לדמוות ציבוריות ידועות כמו הנשיא לשעבר של קולומביה, ארנסטו סמפר. היא טענה שאסקובר היה המוח מאחורי הרצח של לואיס קרלוס גאלאן, מועמד לנשיאות ב-1990. בסוף 2006 ועדת אמת, המורכבת משלושה שופטים של בית המשפט העליון, הציגה מסמך שטען שאנשי M-19 נפגשו עם אסקובר, קיבלו כסף מהקרטל וביצעו כמה פעולות. בזמן המצור בחן בית המשפט העליון את חוקיות הסכם ההסגרה של קולומביה עם ארצות הברית. | |||
|
הטקסט נערך ע"י מערכת Todos.co.il ומוגש בכפוף ל־GNU Free Documentation License, בשיתוף וויקיפדיה. הערך כולל תוכן מהדף http://he.wikipedia.org/wiki/פבלו אסקובר. |  | ||