בארילוצ'ה | |||
| אתרים המפנים לערך זה: גריסו Grisu, הקולוניה השוויצרית Colonia Suiza, מלון פלמינגו Hotel Flamingo, סרו אוטו Cerro Otto, פארק נאוול וואפי Nauel Huapi, פנוגליו Fenoglio | |||
העיר שוכנת במורדות הרי האנדים, לחופו של אגם נאואל אואפי. בשנת 2001 התגוררו בה כ-94,000 תושבים. היסטוריה מקור שמה של העיר במילה Vuriloche בשפת המאפוצ'ה, שפירושה "האנשים שמעבר להרים". אחד מתושביה הראשונים של העיר היה קרלוס וידרהולד, והמתיישבים החליטו לקרוא על שמו את עירם. במכתבים שנשלחו אליו הוא כונה בטעות "סן קרלוס" במקום "דון קרלוס". הטעות השתרשה, והעיר נקראה סן קרלוס דה בארילוצ'ה. אף שראשוני המתיישבים, מהגרים מאוסטריה ומגרמניה, הקימו את בארילוצ'ה ב-1895, תאריך הייסוד הרשמי של על ידי ממשלת ארגנטינה הוא ה-3 במאי 1902. ב-1909 כבר התגוררו בה 1,250 תושבים ונסללה דרך שקישרה אותה עם נאוקן. עם זאת, עד להגעת מסילת הברזל ב-1934, העיר נסמכה בעיקר על שירותים ומוצרים שהגיעו מצ'ילה, שהגישה אליה הייתה קלה יותר. בין 1935 ל-1940 הוקמו בעיר המבנים המרכזיים: בית העירייה, הספרייה, התיאטרון, הדואר, תחנת המשטרה והקתדרלה. תיירות כלכלת בארילוצ'ה נשענת בעיקר על תיירות. בסמוך לעיר שוכן אתר הסקי סרו קתדרל שפועל בחורף ובקיץ מושכים את התיירים חופי האגם. בהיותה של בארילוצ'ה העיר הגדולה ביותר באזור האגמים הארגנטינאי, היא מהווה נקודת מוצא נוחה לטיולים רבים באזור. בעיר פועלים מספר מפעלים מקומיים לשוקולד, המהווים אף הם מוקד משיכה לתיירים. מדע ומחקר בסמוך לעיר שוכן המרכז האטומי של בארילוצ'ה, שהוא מרכז המחקר של הוועדה הלאומית לאנרגיה אטומית. במרכז שוכן אינסטיטוטו באלסיירו, שהוא מוסד חינוך לסטודנטים מצטיינים בפיזיקה ובהנדסה. תחבורה בבארילוצ'ה פועל שדה תעופה, המקשר את בארילוצ'ה עם ערים שונות ברחבי ארגנטינה, וכן עם המדינות השכנות. חברות אוטובוסים מפעילות קווים סדירים מבארילוצ'ה לערים הגדולות בארגנטינה, וכן למספר יעדים בצ'ילה. בארילוצ'ה היא גם תחנתו האחרונה של קו הרכבת הפטגונית, שמוצאו בעיר ויידמה שלחוף האוקיינוס האטלנטי. | |||
|
הטקסט נערך ע"י מערכת Todos.co.il ומוגש בכפוף ל־GNU Free Documentation License, בשיתוף וויקיפדיה. הערך כולל תוכן מהדף http://he.wikipedia.org/wiki/בארילוצ`ה. |  | ||