סודה סטריאו
סודה סטריאו, מלהקות הרוק החשובות והמשפיעות ביותר שיצאו מארגנטינה בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90.
הצלחתה והשפעתה בכל דרום אמריקה ניכרת עד היום


הקריירה
סודה סטריאו הוקמה כשלישיה ב-1982 והתפרקה ב-1987 על ידי הזמר והגיטריסט גוסטבו סראטי, הבסיסט הקטור בוסיו והמתופף צ'ארלי אלברטי. בראשיתם הושפעו מאוד מסגנון ה"גל החדש" ולהקות כמו פוליס "ראשים מדברים" אך למעשה סגנונם התפתח והשתנה על מנת לא ליפול למלכודת השבלוניות.

אלבומם הראשון "Soda Stereo" יצא בשנת 1982 וזכה להצלחה מידיית בארגנטינה הודות למוזיקה המלהיבה, שהייתה שילוב של רגאיי, פופ וגל חדש, ולמילים הלא שיגרתיות. באותה תקופה הם הואשמו בשיטחיות אך אלבומם השני "Nada Personal" ביסס את מעמדן ופופולריותן על ידי להיטים כמו "Nada Personal" ו"Cuando Pase El Temblor" שנכנסו ללקסיקון המוזיקה בארגנטינה ופתחו להן את הדלתות לשאר אמריקה הלטינית. תהליך זה התחזק בעקבות יציאת אלבומם השלישי "Signos" שיצא ב-1986 ושרמת הפקתו נחשבת לפריצת דרך במוזיקה הדרום אמריקאית לאותה תקופה מה שגרם לעיתונות להתחיל להתייחס אליהם ברצינות. מיד לאחר "Signos" הלהקה יצאה לסיבוב הופעות ראשון בדרום אמריקה שהוביל לאלבום שהוקלט בהופעה חיה ונקרא "Ruido Blanco" (רעש לבן).

ב-1988 הלהקה הקליטה בניו-יורק את אלבומם החמישי "Doble Vida" שהופק על ידי הגיטריסט של דייוויד בואי, קרלוס הלומר (Carlos Alomar). ההפקה הייתה עשירה בצלילים חדשים וגרמה ללהקה להישמע שונה מבעבר. המיני-אלבום "Languis" יצא מיד לאחר מכן וזכה להצלחה מסחרית. שנת 1990 סומנה כשנה שהלהקה הגיעה בה לשיאים חדשים בעקבות הוצאת האלבום "Cancion Animal" למרות השינוי בסגנון הלהקה הגיעה באותה תקופה לשיא הפופולריות שלה גם אודות לתרומתו של המפיק המוזיקלי דניאל מלרו שזכה לכינוי "הצלע הרביעית של סודה סטריאו".

בשנת 1991 הלהקה הופיעה ברחובות בואנוס איירס בקונצרט פתוח בפני 250,000 איש וערכה את המיני-אלבום "Rex Mix" שהכיל שירים שהוקלטו בהופעות חיות וכן מספר שירים חדשים.

בתחילת 1992 הוציאו גוסטבו סראטי ודניאל מלרו אלבום משותף שנקרא "Colores Santos" ששילב נסיונות בפופ וסינטיסייזר. בשנת 1993 יצא האלבום השנוי במחלוקת "Dynamo" שמוגדר על ידי חלק מהמעריצים כאלבום הטוב ביותר של הלהקה - לעומת חלק שטוענים את ההפך רוב הציבור התעלם מהאלבום, והוא היה הכישלון המסחרי הגדול ביותר בתולדות הלהקה.

בעקבות הכישלון החלו להופיע שמועות (שהתבררו כלא נכונות) על פירוק, שהתחזקו בעקבות פרויקטים אישיים שהוציאו חברי הלהקה כמו "Amor Amarillo" שהוציא גוסטבו סראטי. ברם, ב-1995 הייתה הלהקה שוב בדרכים וכן הוציאו את האלבום הרגוע ביותר שלהם עד כה בסגנון MTV Unplugged שנקרא "Comfort Y Musica Para Volar" (שולבו בו גם רצועות שלא הוקלטו אנפלאגד). חילוקי דעות אישיים בין חברי הלהקה העיבו על הרמוניה היצירתית וההרכב שכבר היה קיים 15 שנה יצא בהצהרה משותפת על פירוק בסוף שנת 1997.

סיבוב פרידה אחרון נערך במקסיקו, ונצואלה, צ'ילה ולבסוף בארגנטינה. ב-20 בספטמבר 1997 "סודה סטריאו" הופיעו בפעם האחרונה מול 65,000 איש באצטדיון "ריבר פלייט" בבואנוס איירס בהופעה שגם הוקלטה לאלבום כפול, שניקרא "El Ultimo Concierto A y B".


דיסקוגרפיה
Soda Stereo 1984
Nada Personal 1985
Signos 1986
Ruido Blancolive1987
Doble Vida 1988
Languis 1990
Canción Animal 1990
Rex Mix 1991
Dynamo 1993
Veinte Grandes Éxitos 1994
Zona de Promesas 1994
Sueño Stereo 1995
Comfort y Música Para Volar MTV Unplugged 1996
Chau Soda 1997
El Último Concierto A live1997
El Último Concierto B live1997
El Legado de Soda Stereo, Vol. 1 1999
El Legado de Soda Stereo, Vol. 2 1999
Serie 2000 2000
Obras Cumbres, Vol. 1 2001
Obras Cumbres, Vol. 2 2001
Leyendas: Solamente los Mejores 2004
הטקסט נערך ע"י מערכת Todos.co.il ומוגש בכפוף ל־GNU Free Documentation License, בשיתוף וויקיפדיה.
הערך כולל תוכן מהדף http://he.wikipedia.org/wiki/סודה סטריאו.
דרום אמריקה | מרכז אמריקה | כל הקישורים
| ארגנטינה | צ`ילה | ברזיל | בוליביה | פרו | אקואדור | קולומביה | אורוגואי | פרגואי | ונצואלה | מקסיקו | גואטמלה | קוסטה ריקה | אל סאלבדור | הונדורס | ניקרגואה | פנמה | בליז |