צ'ה גווארה
(Public)
ד"ר ארנסטו (צ'ה) גווארה דה לה סרנה (Ernesto Che Guevara De La Serna)
(14 ביוני 1928 - 9 באוקטובר 1967)
רופא, מרקסיסט, מהפכן ארגנטינאי ומנהיג קובני.


תולדות חייו
ראשית דרכו:
ארנסטו "צ'ה" גווארה דה לה סרנה נולד ב-14 ביוני 1928 לאמו סליה דה לה סרנה ואביו ארנסטו גאוורה לינץ. גווארה היה הבכור מבין חמישה למשפחה ארגנטינאית אמידה בעיר רוסאריו, ארגנטינה.בגיל שנתיים אובחנה אצלו אסטמה קשה, שלא הרפתה ממנו כל חייו, ההתקפים החוזרים שלו גרמו למשפחה לעזוב את רוסאריו ולעבור בשנת 1932 לעיר אלטה גריסיה (Alta Gracia) על פי עצה רפואית.

בני הזוג גאוורה, היו דעתניים ובעלי השקפות ליברליות. העליות וירידות הכלכליות לא מנעו מהם לנהל אורח חיים בוהמי, מרופד בלא מעט מותרות, אך היחסים ביניהם היו רצופי מריבות, בין היתר על רקע בגידותיו התכופות של האב, והסתיימו לבסוף בפרידה. ארנסטו נשאר קרוב יותר לאימו שהיתה אינטלקטואלית ובעלת אישיות מוחצנת ואסטרטיבית יותר מבעלה. היא שימשה לו גם כמורה עד שהחל לפקוד את ביה"ס באיחור של שנתיים בעקבות מחלת האסתמה.

עוד בצעירותו הוא הושפע מכתביו של קרל מרקס שהיו בספריית אביו. בדצמבר 1947 החל ללמוד רפואה באוניברסיטת בואנוס איירס. בשנת 1949, לפני שסיים את לימודיו יצא לראשון מבין מסעותיו הרבים, והתוודע אל שבטי האינדיאנים המדוכאים והעניים. ב-1951 חזר לבואנוס איירס כדי לעמוד במבחנים במסגרת לימודי הרפואה וקבלת תואר דוקטור. בשנים 1952-1953 טייל עם חברו אלברטו גראנאדו באזור דרום אמריקה, ביו היתר בפרו, צ'ילה וקולומביה, והמראות שראה שם - רודנות, עוני וסבל - גרמו לחיזוק דעותיו הפוליטיות ולשנאתו הגדולה לאימפריאליזם הקפיטליסטי. גווארה התפרנס מעבודות מזדמנות, בין השאר במקלט למצורעים ובכתיבת מאמרים על שבטי המאיה והאינקה תוך כדי טיול.

בבוליביה פגש את אשתו לעתיד - הילדה גדיאה (Hilda Gedea), אשר הרשימה אותו בידע רב ודעות מהפכניות. הם נסעו ביחד למקסיקו, שם התחתנו והולידו ילדה כשישה חודשים לאחר החתונה. בתקופה זו הוא עבד בבית חולים.

החבירה לפידל קסטרו:
במקסיקו גווארה פגש את ראול קסטרו שהציגו ביולי 1955 בפני אחיו פידל קסטרו, לימים שליט קובה, ובאותה עת מהפכן שחתר להפיל את השלטון בארצו. ב-1956 הצטרף גווארה, יחד עם מהפכנים קובנים, לאימוני גרילה תחת פיקודו של ספרדי בשם אלברטו באיו (Alberto Bayo), והיה לחייל המצטיין ומפקד הכיתה. האימונים משכו תשומת לב רבה והם נעצרו ביוני של אותה שנה, אך שוחררו.

זמן קצר לאחר מכן עזבו המהפכנים הקובנים את מקסיקו בדרכו לקובה, עם צבא קטן של 82 איש, על סיפונה של ה"גראנמה". עם עלייתם לחוף נתקלו בכוחותיו של בטיסטה, שליט קובה באותם ימים. בשל נחיתותם המספרית הוכרעו בקרב וספגו אבידות רבות. קומץ הניצולים נאלץ לברוח להרים ולהילחם לוחמת גרילה נגד צבא בטיסטה, בעזרת תושבים רבים שהצטרפו אליהם. עם גבור הפופולריות שלהם, קיבל גווארה את הדרגה הגבוהה ביותר בצבאו של קסטרו והיה למפקד הנערץ ביותר.

באותה תקופה קיבל ארנסטו גווארה את הכינוי "צ'ה" (חבר, בסלנג ארגנטינאי). רק הארגנטינאים נוהגים להשתמש במילה זאת ובשל השימוש בה זכה לכינוי זה. כינוי נוסף לו זכה הינו "אל קומנדנטה" (המפקד).

המהפכה הקובנית:
בשלהי 1958 פיקד גווארה על כוח קטן שתקף את צבאו של בטיסטה בסנטה קלרה. הקרב, שבו ניצחו כוחות המורדים המעטים היה למיתוס, ונחשב לאחת מנקודות המפנה של המהפכה. ב-1959 הסתיימה המהפכה בעלייתו של קסטרו לשלטון. בטיסטה, שנחשב אז לבובה של האמריקנים, נמלט מקובה.

גווארה קיבל אזרחות קובנית, ומונה למפקד בית הכלא "לה קבאניה" שם שינה את גישתו כלפי החירות והחופש והתחיל במסע הרג בין כותלי הכלא. משנת 1959 עד שנת 1963, נטען כי פיקח על משפטי ראווה מהירים ועל ההוצאות להורג של פקידיו של בטיסטה. מקורות אחדים טוענים שמספר המוצאים להורג עמד על 156, אך אחרים טוענים שהוצאו להורג כ-500 איש. עם זאת יש לקחת טענות אלה בערבון מוגבל מאחר ותמיד הועלו על ידי אנשים שהיו בקשרים עם ה-CIA או שהופעלו על ידו. צ'ה עצמו התנגד, על פי דבריו, לאלימות כלפי חפים מפשע. המשורר ארמנדו ולדרס נאסר באשמות חתרנות נגד המהפכה ובניסיון לטרור, ולפי הסברה היה סוכן CIA ותומך משטרו של בטיסטה. ולדרס טען שעונה קשות עד ששותק מהמותניים ומטה (אף שנראה כי הוא נרפא בנס, לאחר שנצפה יורד בכוחות עצמו ממטוס במיאמי בעת שחרורו), ושחזה במעשי עינוי ורצח של האסורים במקום.

לאחר המהפכה:
לאחר המהפכה נישא "צ'ה" מחדש למקומית בשם אלידה מרץ' (Aleida March) איתה הביא 4 ילדים. הפעם היתה זאת אהבה אמיתית שנולדה מתוך קרבות והוא שמר לה אמונים. הם טיילו במצרים, יפן, פקיסטן, יוגוסלביה, הודו ואינדונזיה. ב-1960 חזר גווארה לקובה וכיהן כ-6 שנים בממשלתו של קסטרו כשר התעשייה. במהלך כהונתו חתם על הסכם לייצוא קני סוכר לברית המועצות (עד אז הקונה העיקרית של קני הסוכר הייתה ארצות הברית). כיהן כנשיא לבנק הלאומי של קובה ועל שטרות הכסף החדשים חתם "צ'ה".

לאחר שהתייאש גווארה מיצירת כלכלה חדשה בקובה, הוא יצא לאלג'יריה ומשם לקונגו, כדי להירתם לשחרור העם שם. הוא האמין שיש ליצור מהפכה גם לפני שהתנאים מבשילים, ושהתחלת המהפכה יוצרת תנאים. למרות זאת, נכשלה מהפכה זו. אחר כך הגיע לבוליביה בניסיון לנהל שם מלחמת גרילה על פי המודל הקובני. הוא נתפס על ידי הצבא והוצא להורג ב-9 באוקטובר 1967. על פי אגדה רווחת שאין לה סימוכין, אמר גווארה לחייל הבוליביאני, מאריו טראן, שהיסס לפני שירה בו: "אני יודע שבאת להרוג אותי. תירה כבר, פחדן, אתה בסך הכול הולך להרוג בן אדם". הוא נורה ארבע פעמים בתוך מבנה בית ספר, ומת. על מעמדו של צ'ה בעת הוצאתו להורג יעיד טיפולם של אנשי הצבא הבוליביאנים בגופה. תחילה הזריקו לתוכה חומרים משמרים, אח"כ הצטלמו לצידה במעמד מתוקשר, ולבסוף קצצו את זרועותיה כדי לשמור טביעות אצבעות כהוכחה. מקום הקבורה הוסתר.

ב1997 אותרו עצמותיו של צ'ה ע"י צוות חיפושים קובני וארגנטינאי והוטסו לקבורה בקובה.

בהוואנה התכנסו קרוב למיליון איש בכיכר המהפכה לטקס אשכבה, ושמעו את נשיאם פידל קסטרו מעלה את חברו לדרך לדרגת אדם שהקדים את זמנו, ושדרך חייו, ומחשבתו היו ללא רבב. המילים "דגם" ו"מופת" הידהדו כשלושים פעם בנאומו.


צ'ה גווארה כסמל
"צ'ה" גווארה הפך בעיני אוהדיו לסמל של אומץ לב, צדק ומהפכה. המעמד שתפס "צ'ה" גווארה בחייהם של הקובנים מומחש בקריאת ארגון תלמידי בתי הספר היסודיים הנקרא "החלוצים הצעירים". התלמידים נוהגים להצדיע מדי בוקר לדגל בצירוף הקריאה "חלוצים בשביל הקומוניזם, אנחנו נהיה כמו צ'ה" (Pioneros por el Comunismo, Seremos como el Che).
בסוף שנות ה-60 הפך צ'ה גווארה לסמל פופולרי של מהפכנות ואמונה באידיאלים פוליטיים. תדמית זו קודמה במידה רבה בזכות צילום דרמטי של דיוקנו שצולם על ידי צלם אופנה בשם אלברטו קורדה ב-5 במרץ 1960, כאשר צ'ה גווארה עמד על המרפסת ליד פידל קסטרו בהוואנה. הצילום התפרסם רק שבע שנים מאוחר יותר, בכתבה של עיתון איטלקי על מותו של צ'ה. צילום זה עובד לסמל פופ שהינו אחד הפופולריים והמוכרים בעולם. הוא שוכפל מאז וצוטט רבות כולל על פוסטרים, בניינים, חולצות ועוד. בנוסף, התמונה משמשת כסמל לאוהדי ספורט רבים בעולם, למשל אוהדי הפועל תל אביב, הפועל חיפה והפועל ירושלים בישראל.
הטקסט נערך ע"י מערכת Todos.co.il ומוגש בכפוף ל־GNU Free Documentation License, בשיתוף וויקיפדיה.
הערך כולל תוכן מהדף http://he.wikipedia.org/wiki/צ'ה גווארה.
דרום אמריקה | מרכז אמריקה | כל הקישורים
| ארגנטינה | צ`ילה | ברזיל | בוליביה | פרו | אקואדור | קולומביה | אורוגואי | פרגואי | ונצואלה | מקסיקו | גואטמלה | קוסטה ריקה | אל סאלבדור | הונדורס | ניקרגואה | פנמה | בליז |